Page 95 - 30322
P. 95

‫ג׳נטלמן חוטא  ׀  ‪95‬‬

‫משקוף הדלת — גדול ומעורר השתאות‪ ,‬ועם חיוכו המעוטר בגומות‬
‫חן‪ .‬מכנסיו האפורים בוודאי נתפרו במיוחד בשביל הרגליים הארוכות‬
‫האלה‪ ,‬וחולצתו התכולה מונחת על החזה שלו ללא רבב‪ ,‬שרווליו‬

     ‫מופשלים למעלה כדי לחשוף את אמות ידיו המרהיבות ביופיין‪.‬‬
‫אני מאלצת את עצמי לשאת את מבטי‪ ,‬ומרגישה שקצב נשימתי‬
‫שוב הולך ומתערער‪ .‬״היית שם במשך כל הזמן הזה‪ ,‬אה?״ אני‬
‫שואלת‪ ,‬מרגישה מעט מטומטמת נוכח העובדה שהוא הרגע צפה בי‬
‫זועפת ומתנועעת בעצבנות על הספה‪ .‬וממש צחקתי בקולי קולות‪.‬‬

        ‫לעצמי‪ .‬אני רוצה להתכווץ לכדי כדור של מבוכה ולהסתתר‪.‬‬
‫הוא מתרחק ממשקוף הדלת ופוסע לעברי בצעדים קלילים‪ ,‬עיניו‬
‫שובבות‪ .‬אני מוכנה להישבע שככל שהוא מוסיף להתקרב‪ ,‬כך נדמה‬
‫שלחץ האוויר דחוס יותר‪ ,‬ודוחק ממוחי כל מחשבה פרט למחשבות‬

                         ‫עליו‪ .‬עליו ודי‪ .‬״אני נהנה להסתכל עלייך‪.‬״‬
‫כן‪ ,‬מסתבר שזה אכן כך‪ .‬״להסתכל עליי מתפתלת בעצבנות על‬
‫הספה המפוארת שלך?״ סומק צובע את לחיי‪ ,‬ואני משפילה את מבטי‬

                                                         ‫אל השטיח‪.‬‬
‫״בעיקר הצטערתי שאני לא יכול להסתכל על הגב שלך‪ ,‬אף על‬
‫פי שזה עדיין היה מהנה ביותר‪.‬״ אצבעו מתרוממת באיטיות‪ ,‬נחה‬
‫תחת סנטרי וזוקפת את ראשי‪ .‬התפוצצות התשוקה שבי כמעט מפילה‬
‫אותי על ישבני‪ .‬מעולם לא הרגשתי דבר כזה‪ .‬מגע של גבר לא מסב‬
‫לי הנאה‪ .‬אני לא מקבלת אותו בברכה‪ .‬בדרך כלל אני פשוט סובלת‬
‫אותו ולא מעבר לכך‪ .‬אבל כשמדובר בת׳יאו‪ ?...‬הוא מבזיק לעברי‬
‫חיוך יודע דבר‪ .‬״אבל זה‪.‬״ עיניו תרות ברחבי פניי‪ ,‬ובסופו של דבר‬

    ‫מתבייתות על שפתיי הפשוקות‪ .‬״זהו יופי מושלם בהתגלמותו‪.‬״‬
‫אני מרגישה שלחיי מוסיפות להתלהט‪ .‬״תודה‪.‬״ אין לי שמץ של‬
‫מושג מה לומר‪ ,‬וגם לא מניין הגיעו מילים כל כך מלאות הערצה‪.‬‬

    ‫הרכות של מילותיו ניצבת בסתירה מובהקת לנוקשות של חזותו‪.‬‬
                                         ‫״אני יכול לנשק אותך?״‬

‫אני אפילו לא צריכה להרהר בסוגיה‪ .‬עצם העובדה שהוא שאל‬
                                             ‫משרה עליי רוגע‪ .‬״כן‪.‬״‬
   90   91   92   93   94   95   96   97   98   99   100