Page 93 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪93‬‬

‫״את תאכלי איתו ארוחת ערב בסוויטה הפרטית שלו‪.‬״‬
‫אני מתעלמת מהעובדה שהוא הרגע אמר לי מה אני עומדת‬

‫לעשות‪ ,‬ומתבוננת בו בחשש‪ .‬״פרטית?״‬
‫הוא מהנהן‪ ,‬ומשלב את ידיו לפני גופו הגדול‪ .‬״מוכנה?״‬
‫אני זוקרת את סנטרי ומזדקפת‪ .‬״כן‪.‬״ אני חולפת על פניו‪ ,‬שולחת‬
‫לעברו מבט סקרני בעת שהוא פוסע לאחור‪ ,‬אף על פי שאני מקפידה‬
‫לשמור ממנו מרחק‪ .‬אני נעצרת מול שורת המעליות‪ .‬״יש איזשהו חוק‬
‫שאומר שאתה חייב להיות בן זונה ענק בשביל לעבוד בשביל ת׳יאו?״‬
‫אני שואלת בעודי נכנסת למעלית ונושאת אליו את מבטי‪.‬‬
‫ניכר שהוא מתאמץ שלא לצחוק בזמן שהוא לוחץ על כפתור‬
‫הקומה של ת׳יאו‪ .‬״אנחנו יותר חברים מאשר עמיתים לעבודה‪.‬״‬
‫״באמת?״ אני שואלת‪ ,‬מופתעת‪ .‬״חשבתי שאתה הנהג שלו‪ .‬או‬

‫שומר הראש שלו‪.‬״‬
‫״אני גם שני הדברים הללו‪.‬״ הוא מרכין אליי את מבטו‪ .‬״אבל‬

‫יותר שומר הראש שלו‪.‬״‬
‫אני מטה את ראשי בשאלה‪ .‬״למה? יש מישהו שרוצה לפגוע בו?״‬

‫אני מנסה לדלות ממנו מידע‪ ,‬ואני כלל לא מתביישת בכך‪.‬‬
‫קאלום נראה כאילו שהוא עומד לפרוץ בצחוק‪ .‬אני מניחה שזה‬
‫די משעשע‪ .‬קשה לי להאמין שיש אדם ביקום שיהיה מסוגל לפגוע‬
‫בת׳יאו‪ .‬״לא בדיוק‪,‬״ הוא אומר‪ ,‬ומחווה בידו שאצא ברגע שהדלתות‬

‫נפתחות‪.‬‬
‫אני יוצאת מהמעלית ומביטה שמאלה וימינה‪ ,‬ממתינה שקאלום‬
‫ייתן לי רמז כלשהו לגבי הכיוון שבו עליי ללכת‪ .‬״לא בדיוק?״ אני‬

‫שואלת‪ ,‬בעודנו פונים שמאלה במורד המסדרון‪.‬‬
‫״לא‪,‬״ הוא משיב באדישות וחולף על פניי‪ .‬העניין שלי בנושא‬
‫המסוים הזה מתפוגג ונעלם בעת שאני מבחינה בדלתות הכפולות‬
‫שבקצה המסדרון‪ .‬שרירי רגליי נחלשים בעודי הולכת בעקבות קאלום‬
‫עד שהוא נעצר‪ .‬הוא פותח את הדלת וזז הצידה‪ ,‬גם הפעם יוצר מרווח‬
‫גדול בינינו ומפנה לי דרך‪ .‬וגם הפעם‪ ,‬אני שולחת לעברו מבט סקרני‬
‫בעודי נכנסת‪ .‬הוא עושה זאת לעיתים קרובות‪ .‬ראיתי אותו תופס‬