Page 89 - 30322

‫פרק ‪6‬‬

‫את שארית היום העברנו בחברת הבחורים‪ ,‬ואט־אט ג׳ס החלה להתקרב‬
‫לקייל — תרתי משמע — בזמן שדני הסתפק בלהתלוצץ ולהשתעשע‬
‫איתי לאחר שהוא חקר אותי לגבי זהותו של ת׳יאו וניסה לברר אם‬
‫עליו להתחיל לדאוג‪ .‬התייחסתי לחששותיו בהומור‪ ,‬אך נראה שהוא‬
‫חש שאני מתלבטת מפני שהוא לא התחיל איתי או ניסה את מזלו‬
‫במשך כל הזמן שפטפטנו וצחקנו בשמש‪ .‬הייתי אסירת תודה על כך‪.‬‬
‫כמו הבחורות שהשתזפו בקרבת מקום ושדני שלח אליהן את מבטו‬
‫מדי פעם בפעם‪ .‬העובדה שזה לא הטריד אותי אומרת הכול‪ .‬לא הייתי‬
‫מסוגלת להפסיק לחשוב על הזמנתו של ת׳יאו לארוחת ערב‪ ,‬ואם‬
‫עליי להיענות לו‪ ,‬אבל השארתי את הדיון המתסכל הזה ביני לבין‬
‫לעצמי‪ .‬כאשר ג׳ס שאלה מה היה בינינו‪ ,‬סיפרתי לה את האמת בגרסה‬
‫המקוצרת‪ ,‬ולא טרחתי לציין את הבקשה של ת׳יאו שאצטרף אליו‬
‫לארוחת ערב‪ .‬התחלנו לחסוך לחופשה הזאת לפני שנים‪ ,‬וציפינו לה‬
‫בכיליון עיניים‪ .‬אני לא מוכנה לתת לג׳ס סיבה לחשוב שהחופשה‬

‫הזאת עלולה להיהרס‪ .‬לא תהיה שום ארוחת ערב‪.‬‬
‫שום‪.‬‬

‫ארוחת ערב‪.‬‬
‫אני עושה מאמץ מודע לא להשתכר עד אובדן הכרה‪ ,‬ובמשך‬
‫שארית היום אני שותה במתינות‪ .‬אני צריכה לשמור על חדות‬
‫מחשבה‪ .‬ג׳ס‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא נחה לרגע‪ .‬היא שיכורה כהוגן בזמן‬
‫שאנחנו חוצות בעצלתיים את קומת הקזינו בדרך למעליות שייקחו‬

‫אותנו לחדר שלנו‪ .‬השעה שש וחצי בערב‪ ,‬והאווירה סביב תוססת‪.‬‬
‫״היה לי יום מדהים‪,‬״ אומרת ג׳ס בקול רווי אלכוהול‪ ,‬בעודה‬

‫לוחצת על כפתור המעלית‪ .‬״בואי נתקלח ונצא לבלות‪.‬״‬
‫אני פורצת בצחוק בעודנו נכנסות למעלית‪ .‬״את בטוחה שאת‬
‫לא צריכה איזה נמנום להתרעננות?״ אני מקווה שהיא תשיב בחיוב‪,‬‬