Page 301 - Step and repeat document 1

‫חפץ ‪ h llk zelikx ixeqi` zekld‬חיים ‪dqx‬‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫הוּא‪ְ ,‬כֵּדי ֶשׁיּוֹ ִציא ֵמֲח ֵברוֹ ֶאת אוָֹנ ָאתוֹ‪ַ .‬א‪ָ ‬צִרי‪ִ ‬ל ְהיוֹת ָז ִהיר ְבּ ֵאלּוּ‬
‫ָהֳא ָפ ִנים ֶשׁ ֶא ְכ ֹתּב‪ְ ,‬ו ֵאלּוּ ֵהן‪:‬‬

‫‪ֶ (` .ai‬שׁ ֹלּא ַי ְגִדּיל ְבּ ִספּוּרוֹ ֶאת ָה ַעְו ָלה אוֹ ַה ִח ָסּרוֹן יוֹ ֵתר ִמ ַמּה ֶשּׁ ִהיא‪.‬‬

‫‪ֶ (a‬שִׁיּ ְהֶיה ִעַקּר ַכָּוָּנתוֹ ְלַקֵנּא ָלֱא ֶמת ְו ַלֲע ֹזר ַלֲא ֶשׁר ָא ַשׁם לוֹ‪ְ ,‬דּ ַהְינוּ ְלתוֹ ֶע ֶלת‬
‫ַה ִמּ ְת ַאֶנּה‪ְ ,‬ו ֹלא )לג( ִל ְשׂ ֹמ ַח ִבּ ְקלוֹן ַה ְמ ַאֶנּה‪ַ ,‬אף ֶשׁהוּא יוֵֹד ַע ְבּ ַע ְצמוֹ‬

‫ְבּ ֵברוּר ֶשׁהוָֹנה אוֹתוֹ ַהמּוֹ ֵכר ְבֶּזה ַה ִמָּקּח‪.‬‬

‫‪ַ df¤a§ E‬ה ְפָּרט ִנ ְכ ָלל עוֹד ִע ְנָין ֶא ָחד‪ְ ,‬והוּא ִכּ ְמ ַעט אוֹתוֹ ַה ְפָּרט ְבּ ַע ְצמוֹ‪,‬‬
‫ְדּ ַהְינוּ‪ֶ ,‬שְׁיּ ַשׁ ֵער ֶשׁיּוּ ַכל ָלבוֹא ִמֶזּה תּוֹ ֶע ֶלת‪ְ ,‬ל ַאפּוֵּקי ) ְלהוֹ ִציא( ִאם הוּא‬
‫יוֵֹד ַע ֶאת ֶט ַבע ַה ִמּ ְת ַאֶנּה‪ֶ ,‬שׁ ֹלּא ִאישׁ ְדּ ָבִרים הוּא ֵלי ֵל‪ְ ‬בִּדיָנא ְוַדָיָּנא‪,‬‬
‫וּ ְל ַבֵקּשׁ ֲאָנ ִשׁים ֶשַׁיּ ַע ְזרוּהוּ ְבּ ִע ְנָין ֶזה‪ַ ,‬רק ַי ְכ ִאיב ִלבּוֹ ִבּ ְל ַבד ְבּ ִספּוּרוֹ‪ְ ,‬וַי ְכ ִניס‬

‫לוֹ ִשְׂנ ָאה ְבּ ִלבּוֹ ַעל ַה ֶשּׁ ְכֶּנ ְגדּוֹ‪) ,‬לד( ֵאין לוֹ ַמר לוֹ‪.‬‬

‫‪ִ xz¥ Fia§ E‬אם שׁוֲֹאלוֹ ְבּ ֹא ֶפן ֶזה‪ ,‬וּ ָב ֹא ֶפן ָהִראשׁוֹן ֶשׁ ִצַּיְּרנוּ‪ְ ,‬דּ ַהְינוּ‪ְ ,‬בּ ָמקוֹם‬
‫ֶשׁ ַעל ִפּי ִדּין ָאסוּר ַל ְח ֹזר ִמֶזּה ַה ִמָּקּח‪ִ ,‬מ ְצָוה ְל ַשׁ ֵבּ ַח ַה ִמָּקּח ְבּ ָפָניו‪,‬‬
‫ְו ֵאין בּוֹ ִמשּׁוּם " ִמְדּ ַבר ֶשֶׁקר ִתְּר ָחק" ) ְשׁמוֹת כ"ג ז'( ) ְכּמוֹ ֶשׁ ָא ְמרוּ ֲחַז"ל‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫היכא דאזיל מחוי ליה ואמרי ליה אי טעי אי לא ‪ i`ne‬דמשמע מלשון הגמרא דכתובות )י"ז ע"א(‪:‬‬

‫'מכאן אמרו מי שלקח מקח רע מן השוק וכו'‬ ‫טעה'‪ ,‬אלמא דמותר לומר לו‪.‬‬

‫‪ `le‬תקשה על דברינו הנ"ל )סעיף י' וסקכ"ז( בענין מכאן אמרו חכמים' וכו'‪ ,‬דמשמע דמדה טובה‬
‫פחות משתות‪ ,‬דידוע דזו המימרא לא קאי רק בעלמא היא‪.‬‬

‫‪ df‬אינו‪ ,‬דשם הלא איירי מן השוק שמתקבצים שם‬ ‫לשתות או ליתר‪ ,‬דאילו לפחות משתות לאלתר הוי‬
‫הרבה אנשים‪ ,‬ולא שייך בזה רכילות‪ ,‬דעל מי‬ ‫מחילה‪ ,‬כמו שפירשו רש"י ותוספות שם‪ ,‬עיין שם‪.‬‬
‫יכנוס שנאה בלבו‪ ,‬כי מסתמא לא ידע ממי קנה‪,‬‬ ‫‪oi` m` elit` `ed ,xnel xzenc ikid lkc rce‬‬

‫‪ ,el`ey‬וכמו שכתבנו בתחלת הכלל‪ ,‬עיין שם‪] .‬דאם ידע ממי קנה‪ ,‬הרי היה צריך לגלות לו האמת‪,‬‬

‫כדי שיוציא את אונאתו‪ ,‬או להחזיר את המקח‪ ,‬וכמו‬ ‫)‪ .oelwa genyl `le (bl‬כי אפילו בשאר עונות‬
‫שכתבתי בפנים‪ ,‬ובהכי אתי שפיר דדקדק הגמרא 'מן‬ ‫שאין שום צד זכות על העושה‪ ,‬כתבנו לעיל‬
‫השוק'[‪ ,‬מה שאין כן בעניננו דהלוקח מכיר את‬ ‫כמה פעמים בתנאי המספר‪ ,‬שצריך ליזהר בזה מאוד‪,‬‬
‫המוכר‪ ,‬ובסיפורו יכניס שנאה בלבו עליו‪ ,‬אסור מן‬ ‫וכל שכן בזה שמצוי הוא מאוד שהמאנה בעצמו‬
‫אינו יודע שהונה אותו‪ ,‬שהוא סבור שהסחורה שוה‬
‫הדין‪.‬‬

‫המקח הזה‪ ,‬או שאר אמתלאות שעל ידי זה כהיתירא `‪el dlbi `l m`y ,dpewda xryn `edy `l m‬‬

‫‪ednxie zepg eze`l mrtd cer qpki ,zn`d‬‬ ‫דמיא להו‪.‬‬

‫)‪x`y enlypy oeik ,el zelbl jixv ,ipepgd dcn `le ,`ed `xeqi` dfe .el xnel oi` (cl‬‬

‫‪.mihxtd‬‬ ‫‪.`nlra daeh‬‬