Page 12 - Step and repeat document 1

‫ערב מתן תורה תשפ"ג‬ ‫בס"ד‬

‫הקדמה‬

‫הנה אנו זוכים להביא לפני אחינו בית ישראל‪ ,‬הלומדים‪ ,‬הרבנים ומחברי הספרים‪ ,‬את הכרך הכ"ה של 'טור ושולחן ערוך אוצרות‬
‫ספרד'‪ ,‬מחלק יורה דעה‪ ,‬ח"ו‪ ,‬על דיני מאכלי גוים והכשר כלים‪ ,‬מסימן קיב‪ ,‬עד לסימן קכב‪ ,‬ועד בכלל‪ .‬טהרת השלחן היהודי‪,‬‬
‫מבוססת על שמירת פרטי ההלכה‪ ,‬במאכלים המותרים‪ ,‬וקדושת ישראל היא‪ ,‬בהקפדה בכל דיני המותר והאסור‪ ,‬במאכלות‬
‫אסורות‪ .‬עם השינויים כיום בפרטים רבים בדרך הבישול‪ ,‬יש השלכות רבות בהלכה ובתוצאה‪ ,‬אם הדבר מותר או אסור‪ .‬רבים‬
‫יוצאים מביתם לצורך מסחר‪ ,‬ויש שאינם יודעים‪ ,‬שגם אם יש לדג סנפיר וקשקשת‪ ,‬אינם יכולים לאכול אותו במסעדה של גוי‪ ,‬כי‬
‫הכלים שם אינם כשרים‪ .‬ובאותם כלים מבשלים במסעדה מאכלות אסורות‪ ,‬פרט לעצם האיסור של בישול גוי‪ ,‬שחז"ל אסרו כדי‬
‫שלא יתקרב היהודי לגוי‪ ,‬וישא גויה‪ .‬וכן מחשש שמא יאכילנו דבר טמא‪ .‬זכה דורינו‪ ,‬שגם סוחרים ובעלי מקצוע‪ ,‬קובעים שעות‬
‫רבות מידי יום ללמוד בעומקה של הלכה‪ ,‬החומר שבספר זה יכול לסייע להם לברר את הדינים הנחוצים לכל אחד מישראל‪ ,‬הן‬
‫בבתי מלון ובמסעדות שבהם עובדי המטבח אינם יהודים‪ ,‬ואפילו בישיבות‪ ,‬יש פועלים גוים במטבח‪ ,‬ויש שאלה גם לגבי הכלים‪,‬‬
‫שאולי השתמש בהם הגוי לבשל לעצמו‪ ,‬או בדבר טמא‪ ,‬או שהכלי נאסר כשבישל אפילו לעצמו דבר טהור‪ ,‬מצד שבלע הכלי‬
‫טעם של בישולי גויים‪ .‬כמו כן שאלות רבות מתעוררות עם הנכרים‪ ,‬המסייעים בבית ישראל לזקן וחולה‪ ,‬ועליו כל צרכי הבית‬

‫כולל המטבח‪.‬‬

‫בכרך זה כדרכנו‪ ,‬הבאנו את מפרשי הטוש"ע‪ ,‬וגם פסקי תשובות משותי"ם רבים‪ ,‬וכן מדברי ג"ע פאר הדור מרן עובדיה יוסף זצ"ל‪,‬‬
‫שמכל ספריו‪ ,‬הבאנו את פסקי ההלכות‪.‬‬

‫כבר כתבנו בהקדמות של חלקים קודמים‪ ,‬שהכנסנו כמה תשובות משותי"ם של גדולי חכמי האשכנזים בדור האחרון‪ ,‬למרות‬
‫ששו"ע זה מטרתו למלא את החסר מדברי אבותינו רבותינו הספרדים‪ ,‬וזאת עקב שיש דיונים בספרות השו"ת‪ ,‬שלא כתבו בהם‬
‫חכמי הספרדים‪ .‬כי שאלות מסויימות התעוררו בארצות האשכנזים‪ ,‬כיום כולנו נחשפים לשאלות אלו‪ ,‬ששייכים לגבי כל מקום‪.‬‬
‫אילו לא היינו מכניסים אותם‪ ,‬היה חסר למעיין ראש גשר‪ ,‬כדי לברר את שאלתו‪ .‬גם כבר נכתב‪ ,‬שמובאים בשו"ע זה בציו"ת‪,‬‬
‫פסקים מתוך ספר אור לציון‪ .‬למרות שכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל‪ ,‬שלא ניתן לסמוך שאלו דברי הרב בן ציון זצ"ל‪ ,‬והאריך‬
‫בהערות על ח"ב של אור לציון‪ .‬וכן יש להעיר לגבי כל הכרכים שלא נכתבו על ידי הרב זצ"ל‪ .‬בכל אופן‪ ,‬גם בשו"ת אול"צ דיונים‬
‫רבים מעשיים‪ ,‬היכולים לסייע ללומד לברר את שאלותיו‪ ,‬וכמו כן לא יהא ספר זה במעלה פחותה משאר ספרי חכמי דורינו‬
‫הצעירים‪ ,‬שאנו מביאים מפסקיהם‪ .‬אין זה אומר שניתן לסמוך על כל ספר המופיע בציו"ת‪ ,‬ומטרת הציון לחיבורים אלו להקלת‬
‫החיפוש והעיון‪ .‬הערה זו אינה מתייחסת לכרך א' של אור לציון‪ ,‬שכל העולם יודע‪ ,‬שהוא מכתב יד קודשו של המחבר זיע"א‪ .‬וכל‬

‫עולם התורה מכיר ויודע את גודלו ועומקו בתורה‪ .‬אין הוא זקוק חלילה‪ ,‬שנפאר ונשבח אותו‪.‬‬

‫מקובל לחשוב שמנהגים ופסקים על פי הקבלה‪ ,‬שייכים יותר לסדר תפלה ובדיני שו"ע אורח חיים‪ .‬מתברר כאן שגם בחלק יורה‬
‫דעה‪ ,‬אנו נפגשים בפסקים שונים על פי הסוד‪ .‬ויש בציוני תשובות בחלקי השו"ע שביו"ד‪ ,‬ציטוטים מחיבורים שפסקיהם אינם רק‬
‫על פי הפשט‪ ,‬אלא יש בהם חששות לדברי האר"י‪ ,‬וכוללים גם איסור לפי הקבלה‪ ,‬כמו לדוגמא‪ :‬בא"ח )למשל לגבי קפה של גוי‪,‬‬
‫שהאר"י אסר‪ ,‬והבא"ח לא היה יכול להורות כמותו‪ ,‬מצד שהאנשים לא יקבלו איסור בזה(‪ .‬הגר"ם אליהו‪ ,‬ואול"צ )למשל בעניין‬
‫אכילת פת פלטר‪ ,‬המותרת בתנאים לפי ההלכה‪ ,‬ואילו להאר"י אסור‪ .‬באול"צ אסר באופן גורף(‪ .‬גם פסקים הנובעים מדברי‬
‫חלום‪) ,‬כמו המעשן סיגריה ביו"ט‪ ,‬או המדליק סיגריה מנר חלב‪ ,‬וכן בהיתר דג ברבוטא‪ ,‬שלא כהחלום שהיה נשמע ממנו לאיסור‪,‬‬

‫עיין נודע ביהודה‬
‫)מה"ת יו"ד סימן ל(‪ ,‬ונופת צופים בירדוגו )יו"ד יג‪ ,‬ו(‪ ,‬לגבי הארבה שאסר האור החיים הקדוש )ועיין בזה יבי"א ח"י‪ ,‬יו"ד סימן נח‬
‫באריכות(‪ .‬או פסקים ע"פ שו"ת מן השמים‪ ,‬שהפוסקים בכללותם כתבו שאין לסמוך על פסקיו‪ ,‬לא לקולא ולא לחומרא‪ .‬כבר‬
‫ציינתי בחיבור 'מיוסף עד יוסף'‪ ,‬שאין הוראות אלו מחייבות לדברי הפוסקים כלל‪ ,‬והנוהג בכל אורחותיו לפי הקבלה‪ ,‬הרי פרטים‬
‫אלו מצויינים בציוני תשובות‪ .‬אולם שאר העם‪ ,‬כעם ככהן‪ ,‬וכולל תלמידי חכמים‪ ,‬אינם מחוייבים לנהוג לפי הקבלה‪ .‬ובכלל אינם‬
‫משועבדים לחומרות‪ ,‬כדברי החיד"א המובאים שם בספרי‪ ,‬שיש לאדם לעלות במעלות דרך השם לפי הסדר‪ ,‬ואין לו לקפוץ‬
‫לעשות חומרות יותר מהראוי לו‪ ,‬ובכלל אין לאדם להחמיר בפני אחרים‪ ,‬גם יזהר מגאווה על חומרותיו‪ ,‬וכל שכן שלא להחמיר‬
‫על אחרים‪ ,‬הן בהוראה והן שנגרם להם להחמיר בגלל שהוא נוהג כן )למשל אשתו וילדיו והסמוכים על שולחנו(‪ .‬עוד ראה שם את‬
‫אזהרת החיד"א‪ ,‬שיש לאדם לטפל בתיקון מידותיו‪ ,‬קודם שיתחיל במנהגי חומרות ובמנהגים לפי דרך הקבלה‪ ,‬ושלא נאמרו‬

‫דברים אלו אלא למצניעיהן‪.‬‬

‫כמה פרטים שיש בהם דיונים על פי הסוד‪ ,‬בנושא בישולי גוים‪.‬‬
‫א‪ .‬האר"י חידש‪ ,‬שיש איסור בישולי גוים‪ ,‬גם במה שעולה על שולחן שרים‪ ,‬לא נאמר כך בגמרא‪ ,‬רק מה שעולה על שולחן מלכים‬