Page 13 - Step and repeat document 1
P. 13
אסרו ,ולא מה שעולה על שולחן שרים .באחרונים עוד יש שהרחיבו את דברי האר"י ,ואסרו גם מה שעולה על שולחן רבנים ,או
אנשים מכובדים )אדמו"ר( .ראה הערה1.
ב .הרמב"ם ומרן בעקבותיו וכל פוסקי הספרדים תפסו ,שאין איסור בישו"ג בקליות ,כלומר חומוס קלוי )כשאין חששות אחרות(,
וכן שאר קליות ,אין בהם איסור ,כיון שאין אדם מזמין חבירו על קליות .שבבישו"ג החשש שמא יאכל עמו ויתחתן בו ,אבל אם
אין אדם מזמין חבירו על קליות ,אין קרוב דעת בחומוס קלוי .האר"י החמיר בדבר ,וכתב שיש בו איסור ,לא מצד תורת הנסתר,
אלא מצד הדין .כתבו הפוסקים ,שמאחר והאר"י כתב זאת מצד הדין ,ולא מצד הקבלה ,יש לנו לילך אחר הרמב"ם ומרן וכל
הפוסקים ,ואין לחוש לאיסור בחומוס וכדומה ,קלוי .אבל הבא"ח תפס שיטת האר"י .גם כתבו הפוסקים ,שאף אם האר"י היה אוסר
מצד תורת הסוד ,אין אנו מחוייבים לשיטתו ,כי התורה לא בשמים היא .רק בענייני תפלה ,אנו הולכים אחר האר"י ,ולא בהלכה.
ראה הערה2.
ג .עוד החמיר האר"י בשתיית קפה אצל גויים .הבא"ח הביא דין זה ,וכתב שאי אפשר למנוע את הציבור מכך .פרטי הדיון בתוך
ציונ"י וציו"ת ,בפנים3.
ד .יש לציין עניין יסודי ,לשיטת אול"צ ,יש הבדל בבישולי גוים ,בין בישל הגוי באש ,שאז חלים כל הדינים של בישו"ג ,לבין בישל
בחשמל )בזרם חילופין( ,שמעשי הגוי הסתלקו כעבור שניה אחת ,ואין הבישול בחשמל נדון כבישולי גוים .שיטתו זו נוגעת גם
לאפיית מצת מצוה בחשמל ,וכן לאיסורי שבת ועוד .כל הפוסקים האחרונים ללא יוצא מן הכלל ,לא התייחסו לשיטה זו.
בסדר העבודה
ציוני יוסף בכרך זה ,מלוקטים מכל ספרי הרב זצ"ל ,ונוסף עליהם ברכה מרובה ,ממה שכתב בספר כף החיים למהר"י סופר ,אחר
פטירת המחבר ,מכמעט תחילת סימן קיז ,עד סוף סימן קיט .הוא חומר רב וחשוב ,ויש בו אין ספור דיונים והכרעות הלכתיות,
השופכות אור על פרטי הדינים .בהעתקה וסיכומי הדברים ,נכתב בכמה מקומות אחר ההלכה ,ואחר הזכרת חיבור הקדמון מתוך
רשימת הפוסקים בנדון ,אחרונים .יש לציין ,שהכוונה לגדולי האחרונים ,כמו כנה"ג ופר"ח ,החיד"א ,בית יהודה עייאש מנ"י ובל"י,
ערך השלחן טייב ,לחם הפנים שו"ג הגרח"פ זב"צ ,ועוד ,ולמרות שיש מהם רבים שהם מגדולי הפוסקים שאנו הולכים לאורם ,לא
היה המקום בתוך הציונים לפרט את שמותיהם בכל מקום .גם לא נכתב כל פרט של דיון ,בכל מקום .וקיצרנו במקום הראוי לקצר.
כשכתוב בציונ"י ,בפרט בהערות שבכה"ח ,הרב ז"ל ,הכוונה למופ"ה ,ג"ע הרב עובדיה יוסף זצ"ל .מה שנכתב בציוני יוסף בתוך
סוגריים ,בדרך כלל הובא מההערות שיש בהליכו"ע ,או חזו"ע וכדומה ,גם אם לא צויין במפורש .בכל מקום שמוזכר שם השו"ת
והחלק והסימן ,לא הקפדנו לרשום שהוא בחלק יו"ד ,כיון שהנושא הוא יו"ד ,אם לא צויין אחרת ,ברור שההכוונה לחלק יו"ד
שבספר המצוטט.
יש לציין שהלכות המובאות בפוסקים שכתבו על הסדר את כל ההלכות הנוגעות בנושא ,כמו ספר בא"ח ,ואין בהלכה כל שהיא
חידוש ,אלא דבריו שווים לדברי השו"ע בנוסח שלו ,לא ראינו צורך לכתוב את דבריו ,שאין המטרה לכפול את ההלכות גם בציוני
.1נקודה זו ראויה לעיון ,אם האר"י כאן חולק על דברי רבותינו שבגמרא ,שאז ברור שאין הלכה כמותו .ממילא המוסיפים עוד איסורים ,על סמך ההרחבה לשולחן שרים ,דבריהם
אינם עומדים .הרב חיד"א ובעקבותיו הבא"ח ואול"צ ,תפסו את דברי האר"י .לא כל פוסקי הספרדים הביאו חומרה זו .חשוב מאוד לציין ,שאין אנו יכולים לדמות גזרת חכמים
למה שהיום קיים ,שכהיום הזה ,כמעט שאין סוג מאכל שאינו עולה על שולחן מלכים .יש אומנים בבישול ,שמטעימים כל דבר והופכים אותו למעדן מלכים .ואז יצא שכל התנאי
של עולה על שולחן מלכים ,אין לו שום קיום ,וזה לא יתכן .ומה שהרחיבו את איסור עולה על שולחן מלכים ,לשלחן מכובדים ורבנים חשובים ,נראה לא מובן .שהרי בזמן חכמי
הש"ס ,היו חכמים עשירים ,הן בתנאים והן באמוראים) ,כמו ר' אליעזר בן עזריה ,בברכות כז ע"ב ,וקידושין מט ע"ב .שאומרת הגמרא שהיה עשיר .נדרים נ ע"א ,על ר' עקיבא,
שהתעשר מו' דברים ,מכלבא שבוע ועוד דברים .יומא לה ע"ב ,ר' אלעזר בן חרסום שהיו לו אלף עיירות ביבשה וכנגדם אלף ספינות בים .נדרים סב ע"א ,ר' טרפון עשיר גדול
הוה .וידוע שרבי יהודה הנשיא ,עושרו היה רב משל המלך ,ולא פסק משלחנו צנון וחזרת לאורך כל חודשי השנה .רב פפא היה עשיר ,פסחים מט ע"א ,שלא התעשר עד שנשא
כהנת .ובפסחים קיא ע"ב ,ובפירוש רשב"ם ,שהיה עשיר ויש לו מזל טוב ,ואין עליו חשש מפני קטב מרירי .ובפסחים קיג ע"א ,שרב חסדא אמר אם לא היה עוסק בשכר ,לא היה
מעשיר .רב בברכות נז ע"ב ,שלא התעשר עד שראה ראשי לפתות ,כלומר לא חסרו חכמים עשירים( .וכי לא יכלו לומר בש"ס ,שגם מה שעולה על שלחן חכמים עשירים ,נחשב
עולה על שלחן מלכים .ונראה שחידוש זה לא עולה כדברי הש"ס ,אלא פשוט המצאה .ובכלל פרט להרחבה של ההולכים בדרך האר"י ,שהוסיפו שולחן שרים על שולחן מלכים,
שאר הפוסקים לא הרחיבו כלל את הגדרת שלחן מלכים ,לשרים וחשובים ונכבדים .אלא די לנו להגביל את ההגדרה ,למה שתפסו הפוסקים לאורך מאות שנים ,שהכוונה רק
לשלחן מלכים ,ולא עוד .ועיין שואל ונשאל ח"א סימן סב ,שכתב שאין לנו איסור ,בעולה על שולחן שרים.
.2ראה להלן כמה פוסקים ספרדים ,שלא חששו לאיסור בקליות ,אלא סמכו על אבות העולם ,הרמב"ם ,ומרן שכתב בב"י סימן קיב ,שנהגו היתר באפונים קלויים של גוים ולא
פקפק עליהם אדם ,שבקליות אין דין בישו"ג ,והרמ"א בהגה שם ס"ב ,כתב ומותר לאכול אפונים קלויים של גויים .מהריט"ץ בתשובה סימן קסא ,כתב שמנהגם לאכול הקודאמי'ם,
הקלויים .ושו"ת ויקרא אברהם אדאדי ,שחי בצפת עירו של האר"י יותר ממאתים שנה אחריו ,בדף קכד ,סוף ע"ג כתב שנהגו בצפת לאוכלם .וכל הנ"ל נכתב ,למרות שראו דברי
האר"י .שואל ונשאל )ר' כלפון משה הכהן ,מענקי הפסיקה בג'רבא ,ח"ג ,סימן רסג( ,שעורים קלוים על ידי גוים ,אין בהם משום איסור בישולי גוים להר"ן ,כיון שלא נשתנו
מברייתן ,ולהרמב"ם משום שאין אדם מזמין חבירו על קליות ,וכך פסק מרן .שני הטעמים שייכים בשעורים ,וכל שכן כאשר לא הוסרה הקליפה .ושם )ח"ה ,סימן סט( ,שעורים
שקלו אותם הגוים .מרן כתב .שחיטים שקלו הגוים אין בהם איסור בשולי גוים ,שאין אדם מזמין חבירו על קליות .שלחנו של אברהם )יו"ד קיג ,א( ,מותר לשתות קפה של גוי,
שקודם שמבשלים את האבקה קולים אותו ,ואין בקליות משום בישולי גוים .שו"ת רועי ישראל )קצין ,ח"א סימן יט( ,כעך שעושים הגויים ,נחשב כקליות .שמותר ,וגם כדכתב
הרמב"ם ,שאין אדם מזמין חבירו על קליות .שו"ת שמחת כהן )ח"א ,סימן קנז( ,אם נעשה ע"י גוי ,אולי לא התבשל אלא נקלה ,ובקליות הרמב"ם מתיר .שו"ת שארית יוסף )ידיד
ח"ד ,יו"ד סימן ב( ,כבר נהגו היתר בקליות של גוים ,אפילו לא נאכלים כמות שהן חיים ,ואפילו עולים על שולחן מלכים .וסמכו על הב"י בשם הר"ן ,שחיטים שעשאן הגוי קליות,
מותר ,שלא נשתנו מברייתן ,וגם לטעם הרמב"ם ,שאין אדם מזמין חבירות על קליות .ור' חיים סתהון בספר ארץ חיים מנהגי א"י .שהיה רבה של צפת ,הביא חבל פוסקים בסימן
קיב ,ס"ב ,וכתב שנוהגים לאוכלם ,וכאמור היה רבה של צפת עיר האר"י הקדוש ,וכתב את המנהגים ולא הזכיר את האר"י כלל ,כלומר שיותר ממאתים או שלש מאות שנה.
אפילו בצפת עירו של האר"י ,לא היה מאן דחש לדברי האר"י בזה.
.3ארץ חיים ,קי"ד ס"א כתב הפר"ח סק"ו ,דמותר לשתות הקאו'י של גוים ,וכן הג'יקולאטה שלהם ,ואין בהם משום בישולי גוים וכו' וכן עמא דבר עכ"ל .וכ"כ לעיל סימן פ"ד סוף
ס"ק ל"ג ,דנוהגים בירושלים ת"ו .לשתות הקאו'י של גוים )עי' מה שכתבתי לעיל סימן קי"ב סעיף ב'( ,וכן מצאתי בתשו' מורינו הרב מהריט"ץ ,סוף סימן ס' שכתב דאנחנו מתירים
את הקאו'י שלהם .ועי' תשו' באר עשק סימן ק"ה ,וחקרי לב יו"ד ח"א סימן קל"ו ,ופתחי תשובה סק"א:
