Page 295 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה‬

‫לדעת את ודו‪ ,‬אי הוא מדביק את הנייר ב יגריות? כמוב שבתחילה הוא‬
‫ני ה לחמוק מתשובה‪ ,‬א כשלח עליו‪ ,‬והבטיח שלא יגלה את ה' וד המ חרי'‪,‬‬
‫נאל בלית ברירה לגלות את ה וד‪ ,‬וטע שמצא המצאה 'גאונית' ופשוטה‬
‫שפלא שא אחד לא חשב עליה‪' :‬הלא מה כל הבעיה שמדביקי בקמח‪ ,‬אני‬
‫במקו לערבב את המי בקמח רגיל‪ ,‬אני מערב את המי בקמח שמורה! הרב‬
‫מטשעבי הזדעזע מתמימותו‪ ,‬ודרש ממנו שיפ יק מיד לייצר את ה יגריות‪,‬‬

‫ויפר שאי להשתמש בה בפ ח‪366.‬‬

‫עתח לעם השם‬

‫כשהיה רבינו יושב לאכול ארוחת בוקר או צהרי והגיע שואל‪ ,‬הפ יק באמצע‬
‫ה עודה וניגש מיד לענות לו‪ ,‬וג כשהפצירו בו לגמור קוד את עודתו‪ ,‬לא‬
‫ה כי בדר כלל‪ ,‬כדי שהשואל לא יצטר לחכות‪ ,‬רק א ידע שזה לא דבר‬
‫קצר המשי ב עודתו‪ .‬ו יפר בנו הגאו רבי מאיר שמחה שפע כשהפ יק‬
‫באמצע האוכל ה ביר לו‪ ,‬שזה ג פרקטי‪ ,‬שכ אדרבה כשהשואל יודע שהפ יק‬
‫באמצע עודתו‪ ,‬לא ירחיב ת בעניני אחרי וממילא ירוויח מכ זמ יקר‪.‬‬
‫ומרגלא בפומיה שמי שזכה להיות בעל הוראה שמשכימי לפתחו‪ ,‬צרי‬
‫לדעת שכאשר בא שואל לשאול שאלה הלכתית‪ ,‬יש לראות שמעבר להלכה‬
‫עצמה שא היא ברורה ומו כמת אי בה מקו לרגש‪ ,‬א לאחר הפ ק יש‬
‫להיות ב אד אנושי ולראות לעזור לשואל לה תדר ע זה‪ .‬ויש כא שתי‬
‫נפקותות‪ .‬ראשית‪ ,‬להשתדל לענות בהקד ‪ ,‬כי לפעמי השואל במצוקה ובושה‬
‫ועלול שלא לחזור‪ .‬וג א לא נית לענות מיד‪ ,‬לתת לו את ההרגשה הטובה‬
‫ולומר לו את הזמ שיוכל לבא בהקד האפשרי‪ .‬ומה שיותר חשוב‪ ,‬שא הדבר‬
‫א ור‪ ,‬מחובתו של מורה ההוראה לראות אי באמת ל דר את מצבו של השואל‬
‫שלא י תב מכח אי ור זה‪ .‬ואמר שע הזמ המורה הוראה רוכש נ יו בזה‪,‬‬

‫א זה בדברי חיזוק ועידוד כני וג בעצות פרקטיות‪.‬‬

‫כל גאונובו וגחלובו היו נבונים לעצבו של השואל‬

‫בעני זה‪ ,‬יפר הרה"ג רבי יעקב עד ששמע מאחד שהיתה לו שאלה הלכתית‬

‫‪ .366‬שר התורה עמ' ‪ 279‬היה רבינו מו י שמ יפור זה למדי לקח חשוב‪ ,‬שלפעמי לא מ פיק‬

‫ל מו על כ שהאד ירא שמי אלא יש לבדוק א הוא ג חכ ‪281 .‬‬