Page 78 - alef
P. 78
פרק ה | שימוש בלמיחי דכמים 64
זהיר מכל נדנוד טיה מההלכה המפורשת בי קל ובי חמור ,וממילא תמיד
היו מבררי ומלבני אי לקיי של כל מעשה על פי ה"שולח ערו " באופ
מושל ,או אי להתחמק ולהתחכ בדרכי עוקפות שלא להכנ לשאלה.
פקותיו של רבי דוד עוררו עני רב אצל רבינו וכ ההיפ ,וכמעט לא היתה
הזדמנות שכאשר נפגשו לא החלו מיד ללב נושא הלכתי שע קו בו.
מחד היה לה קשר של ידידות והערצה הדדית ,מאיד היות ושניה היו
אריות בגמרא וב ברא ,אירע פעמי רבות שלמרות הפרשי השני שבינה
נקלעו לויכוח נוקב בהלכה ולא נית היה להכיר מתו המשא ומת והויכוח כי
רבי דוד הוא הזק ורבי שלמה זלמ הוא האבר הצעיר ,הפרש השני שביניה
היה לא פחות מארבעי שנה ורבי דוד שהאמת נר לרגלו השאיר את הדברי
כויכוח ,הוא העמיד את דעתו של רבינו כדעה נגדית החולקת.
אחד הויכוחי ה וערי שהיו ביניה ,היה על חידוש ותקנה שחידש רבי דוד
ורבינו חלק עליו וא כתב על כ קונטר של הנקרא "לאפרושי מאי ורא"
)נדפ בתחילה ב ו פרו מעדני אר על שביעית( .שורש העני היה שרבי
דוד רצה לעשות תקנה ועל ידה לתק את כל פירות אר ישראל מאי ור טבל,
על ידי הפרשת תרומות ומעשרות באופ כללי מכל פירות האר שלא מדעת
הבעלי ,מדי "זכי לאד שלא בפניו" .את הקונטר פותח רבינו בשורות
של הקדמה" :אחד מגדולי ירושלי הרב הגה"צ מוה"ר דוד בהר" שליט"א
בראותו שאי נזהרי כראוי בהפרשת תרו"מ וכו' השכיל ומצא תקנה לאפרושי
מאי ורא לזכות את הרבי וכו'" ומ יי ב ו הקונטר המתפרש על פני
יותר משלושי עמודי ב פר " :ו דבר נלע"ד שהמעיי בכל הדברי שכתבנו
בקונטר זה יראה שקשה מאוד ל מו על הפרשה זו אפילו בשעת הדחק".
וכשנ תלק רבי דוד לבית עולמו ה פידו רבינו בהיכל בית המדרש הגדול
ב"שערי ח ד" ,היה זה הה פד הראשו שניאות לומר בהיכל בית המדרש ובו
תינה בכאב את האבידה הגדולה .מש כל ימות חייו היה רבינו מביע געגועיו
אליו ומדבר על גאונותו ודקדוקו בהלכה .פע נכנ אליו אחד מתלמידי החכמי
הצעירי שחיבר פר של על דיני ברכות הנהני המ ועפי .אמר לו רבינו :לו
הייתי מעלה על הכתב בשעתו את ראשי הפרקי של כל ה פקות והחקירות
הרבי שעורר רבי דוד בהר" בהלכות ברכות נית היה לערו מה פר של !68
כמו כ בני המשפחה מ פרי שבגנזי כתביו נמצא קונטר עליו כתב רבינו:
.68ש עמ' תקפ"ו.
