Page 40 - Step and repeat document 1
P. 40

‫_‪__________________________________________‬ר_ב_י_נ_ו__ח_נ_נ_א_ל__ז_י_ע_"__א______________________________‬

                      ‫ההיא‬

         ‫נז‬     ‫ההיא‬
            ‫נח‬

‫נט‬

                                                              ‫________________________‬

‫הוכיחו התוס' בסוגין ד"ה הא יע"ש‪ .‬ובגוף מה שגרס רבינו‪ :‬באורית יעוין בגמ' לפנינו דהגירסא‬
‫היא‪ :‬באידית‪ ,‬ופירש"י דזה שם מקום‪ ,‬והתוס' כתבו דר"ת גרס באורית ואמר דהסופרים טעו בין‬

                                                                                         ‫אידית לאורית‪.‬‬
‫‪ .fp‬ולכאורה משמע מרבינו דס"ל דהלכה כרבא דשתיקה דלאחר מתן מעות אינה כלום בודאי‪ .‬וכ"פ‬
‫הרמב"ם בהל' אישות פכ"ה ה"ה‪ ,‬ועיין ברשב"א בר"ן ובמגיד משנה שביארו דטעמו דכיון דרבינא‬
‫לא אמר לחוש‪ ,‬רק אמר אתון דשמיע לכו משמע דמשום כבוד רבכם בעלמא אתם צריכים לחוש‪,‬‬
‫אבל לעולם הלכה כרבא‪ .‬אך דעת הרי"ף ו‪,‬ב והרא"ש סימן יט והטור ושו"ע סימן כח סעיף ה‬

                           ‫דבכה"ג הוי ספק קדושין‪ .‬ועיין בתוס' ר"י הזקן שהביא ב' הדיעות בזה‪.‬‬
‫‪ .gp‬וכן הביא הערוך )ערך ורשכי( בשם רבינו‪] .‬ובמוסף הערוך כתב שבלשון יוני פירוש רושכי זה‬
‫רמוני זהב[‪ .‬ובשם רבינו גרשום פירש דהיינו מצנפת שנותנין על הפדחת‪ .‬וברש"י ב"מ נא‪,‬א ד"ה‬
‫ורשכי פירש שהם קשורי משי שקורין בינדיל"ש ]חגורות לקשור בהן[‪] ,‬וכ"כ ברש"י כאן לעז זה[‪.‬‬

                                                           ‫וכ"כ באור זרוע ח"ג פסקי ב"מ סימן קנג‪.‬‬
‫‪ .hp‬לפנינו איתא‪ :‬אמר לה אי יהיבנא לך מיקדשת לי‪ .‬ועיין בחידושי הרשב"א לעיל ט‪,‬א שכתב‬
‫שם הרשב"א דבסוגין ודאי מיירי שאמר לה בשעת מתן מעות הרי את מקודשת דאל"כ פשיטא‬
‫שיכולה לומר שלי לקחתי‪ .‬ולפי כת"י אחד שם מביא הרשב"א לדברי רבינו כאן שמבואר כן שאומר‬
‫לה בשעת מתן מעות הרי את מקודשת לי‪ ,‬ויע"ש שכן מבואר גם בירושלמי דבעינן דבשעת מתן‬

                                                                    ‫מעות יאמר לה הרי את מקודשת‪.‬‬
   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45