Page 184 - 16222
P. 184
184כסף כחול לבן|
אינפלציה
שנות ה־ 1970ותחילת שנות ה־ 1980עמדו בסימן דעיכת הצמיחה
הכלכלית של ישראל .בה בעת המחירים דהרו כלפי מעלה ,הפער
בין הוצאות הממשלה להכנסותיה גדל ,והתפתח מחסור חמור במטבע
חוץ .יסודותיה של המדינה נאכלו על ידי שחיתות ,ניוון וריקבון,
הסבך הביורוקרטי גדל לממדים מפלצתיים ,והסלידה הציבורית כלפי
קבוצות האינטרס נסקה.
הפוליטיקאים ניסו למצוא פתרונות חלקיים ,פלסטר פה ופלסטר
שם ,בלי להרוס את הבסיס ,אך התוצאה היתה רק האצת ההידרדרות.
האסטרטגיות הכלכליות הריכוזיות למדי עדיין היו פופולריות למדי
בקרב הציבור ,משום שבגלל אשליות השליטה הנפוצות הן "נשמעו
טוב" ,אבל השאיפה לרמת חיים גבוהה יותר וההשוואה למדינות
אחרות ,פתוחות יותר ,יצרה לחץ מתמיד לשינוי .הישראלים לא ראו
את עצמם מעולם כחלק מהעולם השלישי ,מהמדינות המתפתחות,
ולא הבינו מדוע הם לא יכולים להרשות לעצמם את רמת החיים
במערב אירופה ובארצות הברית .הקרקע היתה מוכנה לרעידת אדמה
שתנפץ את אשליות השליטה ותשנה את הכלכלה הישראלית מהיסוד.
ישראל לא הייתה המדינה היחידה שחוותה ניפוץ של אשליות
שליטה באותה העת .החורף של 1979-1978כונה בבריטניה Winter
of Discontentבגלל סדרה ארוכה של שביתות שפרצו בתגובה
לניסיונות של ממשלת הלייבור לשלוט באינפלציה ולמתן את כוחם
של איגודי העובדים .אירועים אלה תרמו לעלייתה לשלטון של
מרגרט תאצ'ר ,שהובילה מדיניות דומה ברוחה לזו של תוכנית הייצוב
הישראלית שאותה נתאר בהמשך .בארצות הברית בשנת 1980נבחר
רונלד רייגן לנשיא על רקע נתוני אבטלה ואינפלציה גבוהים יחסית,
והוביל גם הוא רפורמות דומות תוך כדי עימותים לא פשוטים עם
ארגוני העובדים .ניתן לראות בעיות דומות ותהליכים דומים של תנועה
בכיוון שווקים חופשיים יותר ,הפרטות ,בנקים מרכזיים עצמאיים
יותר ומעורבות ממשלתית פחותה יותר בשורה של מדינות מערביות
