Page 182 - 16222

‫‪ 182‬כסף כחול לבן|‬

‫לגמרי על השליטה‪ .‬מבחינתם‪ ,‬אם היתה בעיה עם פריון הייצור של‬
‫העובד הישראלי‪ ,‬הפתרון לה לא היה חשיפת המשק לתחרות‪ ,‬אלא‬
‫הקמתו ב־‪ 1951‬של המכון לפריון העבודה והייצור במטרה לקדם‬
‫הדרכות והכשרות לעובדים ומנהלים — פתרון קלאסי של אשליות‬
‫שליטה‪ ,‬שלא השפיע על התמריצים ולכן לא שינה דבר (אך כמובן‬
‫שרד עשרות שנים‪ ,‬עד שהופרט ב־‪ .)1998‬במידה מסוימת היו בן‬
‫גוריון‪ ,‬אשכול וספיר לכודים בתוך האינטרסים השלובים במערכת‬
‫שהם עצמם הקימו‪ ,‬וגם כאשר ניסו לקדם מדיניות כלכלית אחראית‪,‬‬

‫הצלחתם היתה מוגבלת‪.‬‬
‫אך בן גוריון‪ ,‬אשכול וספיר היו גם המנועים רבי העוצמה שבלב‬
‫המנגנון‪ ,‬בולדוזרים מקצוענים‪ ,‬ביורוקרטים מוכשרים אשר עלו‬
‫לגדולה בזכות תושייתם‪ ,‬חריצותם ויכולתם להניע אחרים‪ .‬כך למשל‬

‫אמר משה זנבר‪ ,‬לשעבר יו"ר בנק לאומי ונגיד בנק ישראל‪1:‬‬

‫ספיר ואשכול היו שני שרים שכל פקיד ידע כי הם יודעים‬
‫בדיוק על מה הם מדברים‪ .‬אי אפשר היה לבלף אותם‪ .‬אשכול‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬הכיר את המשק כמו את כף ידו‪ .‬לא היה יישוב בישראל‬
‫שהוא לא הכיר על בוריו‪ .‬וכמו שאשכול הכיר כל יישוב‪ ,‬כך‬
‫ספיר הכיר כל מפעל שהיה קיים אז במשק‪ .‬רמת הידע שלהם‬

‫השליכה על העבודה עמם‪.‬‬

‫למרות מגרעותיהם‪ ,‬בן גוריון‪ ,‬אשכול וספיר האמינו בלב שלם‬
‫בפרויקט הציוני והעמידו אותו מעל רווחתם החומרית האישית‪ .‬הם‬
‫לא צברו ממון רב‪ ,‬חיו בצניעות‪ ,‬התגוררו בדירות קטנות ודחו במכוון‬
‫סממנים של יוקרה ועושר‪ .‬ילדיהם זכו להצלחה באקדמיה ובאמנות‪,‬‬
‫אך לא ירשו מהם עושר או כוח פוליטי ניכר‪ ,‬ולא המשיכו את דרכם‬
‫במערכת השלטונית‪ .‬מאפיינים אלה עומדים בסתירה חדה לקורותיהם‬
‫של מנהיגים במדינות ריכוזיות אחרות באסיה‪ ,‬מזרח אירופה ואמריקה‬

‫הדרומית‪.‬‬
‫מדוע היו השלושה כל כך שונים ממקביליהם במדינות ריכוזיות‬
‫אחרות? כיצד לא הגיעו לראש הפירמידה בישראל אנשים שכל מהותם‬