Page 177 - 16222

‫ההתבגרות גיל ‪|177‬‬

‫ישראל‪ ,‬והחשש של החרדים שהוא יוביל להתרחקות מהדת והיטמעות‬
‫בחברה החילונית‪ .‬בתחילת שנות ה־‪ 1950‬הורה בן גוריון על שחרור‬
‫העוסקים בלימוד תורה בישיבות משירות סדיר בצה"ל‪ ,‬מה שהעניק‬
‫תמריץ ברור לגידול במספר לומדי התורה‪ ,‬גם מבחינת הצעירים וגם‬

‫מבחינת הוריהם ומנהיגי הקהילה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1950‬כתב הפובליציסט החרדי משה שיינפלד כיצד "מעללי‬
‫הגבורה של הנוער החילוני‪ ,‬יישוב שממות הארץ‪ ,‬ייבוש הביצות‪,‬‬
‫העלאת המעפילים‪ ,‬ההגנה על נקודות היישוב ומאידך עלילות ארגוני‬
‫המחתרת‪ ,‬שכולם באו בקול רעש גדול ותכונה רבה‪ ,‬משכו בעבותות‬
‫קסמן את צעירנו ועקרום מתחומנו"‪ 90.‬אך בהמשך הדברים הוא חזה‬
‫את "שקיעת האידיאלים והחזון של הנוער החילוני" בעקבות קום‬
‫המדינה‪ ,‬את התנוונותו הרוחנית‪ ,‬וטען שזוהי שעת הכושר להעביר‬
‫את הנוער החרדי למסלול אחר‪ ,‬הרחק מהשירות הצבאי ומהעולם‬

‫החילוני הקוסם‪.‬‬
‫לטענת החוקר מנחם פרידמן‪ ,‬חברת הלומדים החרדית עוצבה‬
‫מתוך רצון לספק אידיאל ואתגר חלופי לצעירים החרדים — התנתקות‬
‫מהנהנתנות והקרייריזם המערביים‪ ,‬ובמידה מסוימת אפילו מרד‬
‫נעורים כנגד הורים המבקשים לשלב את ילדיהם בשוק התעסוקה‪91.‬‬
‫במקרים רבים היו הצעירים בשנות ה־‪ 1950‬וה־‪ 1960‬קיצוניים יותר‬
‫מהוריהם מבחינת הדבקות במצוות‪ .‬אך כל זה התאפשר אך ורק בזכות‬
‫תקופת הצמיחה והפריחה הכלכלית שאחרי מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫נכון אמנם שחלק מהמימון לישיבות הגיע ממקורות ממשלתיים‪ ,‬אך‬
‫בתחילת הדרך היה זה חלק קטן‪ ,‬ועיקר התקציב שלהן הגיע מתרומות‬

‫של יהודי מערב אירופה וארצות הברית‪.‬‬
‫הכוללים‪ ,‬אותן מסגרות לימוד המיועדות לאברכים נשואים‪,‬‬
‫שימשו בעבר מיעוט קטן מתוך בוגרי הישיבות‪ ,‬אך כעת‪ ,‬בעקבות‬
‫הדוגמה של "כולל חזון איש" בבני ברק‪ ,‬הם היו למוסדות המשך‬
‫לרבים מתלמידי הישיבות‪ .‬ככל שהציבור הרחב נעשה משכיל יותר‪,‬‬
‫וככל שההשכלה נעשתה גורם מרכזי יותר בשוק העבודה‪ ,‬כך גדל‬
‫הפער בין הילדים החרדים הלומדים במערכת החינוך הנפרדת שלהם‬
‫ובין עמיתיהם החילוניים‪ .‬עד מהרה איבדו מרבית הילדים החרדים את‬