Page 181 - 16222

‫‪.5‬‬

‫ניפוצן של אשליות השליטה‬

‫ראשית — פרידה‬

‫ב־‪ 26‬בפברואר ‪ 1969‬נפטר לוי אשכול מהתקף לב בעודו מכהן כראש‬
‫ממשלה‪ .‬דוד בן גוריון חווה אירוע מוח בסוף מלחמת יום כיפור‬
‫ונפטר זמן קצר לאחר מכן בבית החולים תל השומר ב־‪ 1‬בדצמבר‬
‫‪ .1973‬פנחס ספיר נפטר מהתקף לב במהלך טקס הכנסת ספר‬
‫תורה בבית כנסת במושב נבטים ב־‪ 12‬באוגוסט ‪ .1975‬לטוב‬
‫ולרע‪ ,‬שלושת האישים האלה היו אחראים יותר מכל אדם אחר‬
‫להתפתחות כלכלת ישראל בעשורים הראשונים לקיומה של‬
‫המדינה‪ .‬הסתלקותם מהזירה‪ ,‬יחד עם שאר בני דורם‪ ,‬היתה המפתח‬

‫לשינוי שעמד לבוא‪.‬‬
‫בן גוריון‪ ,‬אשכול וספיר בנו את המודל הכלכלי הישראלי במיטב‬
‫יכולתם ובהתאם לניסיון שצברו בשנותיהם בארגונים הציוניים‬
‫ובהסתדרות‪ .‬אילו יכלו לקרוא את הדברים שכתבתי‪ ,‬בוודאי היו‬
‫טוענים להגנתם שהמבנה הריכוזי היה הכרחי בשעתו לצורך קליטת‬
‫העלייה‪ ,‬השמירה על ביטחון המדינה ופיזור האוכלוסייה לפריפריה‪.‬‬
‫הם הבינו ברמה כלשהי שמדובר באשליות שליטה ושהניסיון‬
‫לשלוט בפעילות הכלכלית מוביל לחוסר יעילות וניוון — העובדה‬
‫היא שהם ניסו לאורך השנים לפתוח חלקים מהמשק ליבוא מתחרה‬
‫— אך הם ושאר אנשי המנגנון שהקיפו אותם לא היו מוכנים לוותר‬