Page 293 - 16222
P. 293
תילאודה הלכלכה לש התיילע |293
ייתכן שההטבות האלה היו תוצאה של האופטימיות היתרה
של שנות ה־ .1990הישראלים הרגישו שעלה בידיהם להתגבר על
חוסר היעילות והניוון שיצרו אשליות השליטה הישנות ,ועכשיו
הגיע הזמן לאשליות חדשות .למשל ,האשליה שקצבאות יכולות
להוציא אוכלוסיות מעוני ושאין הן משפיעות על התמריצים לצאת
לעבוד ,או האשליה שביכולתנו לסבסד מערכת רווחה נדיבה בקנה
מידה אירופי למרות שישראל ענייה יותר ממדינות מערב אירופה
וצפונה.
כך או כך ,החברה הישראלית אימצה בהדרגה את רוח השנ ֹור
שנשבה ביישוב הישן ובמושבות שנתמכו בידי הברון רוטשילד .אצל
חלק לא קטן מהאוכלוסייה נותק הקשר בין עבודה יצרנית ובין רמת
החיים .מספר מקבלי הבטחת הכנסה בישראל ,אשר עמד ב־ 1982על
1אחוז ממשקי הבית (כ־ 10,000משקי בית) ,זינק עד שנת 2000ל־9
אחוז ממשקי הבית (כ־ 130אלף משקי בית) ,הרבה מעבר למה שניתן
להסביר באמצעות שינויים דמוגרפיים .מספר הגברים המשתתפים
בשוק העבודה פחת בתקופה זו ,בייחוד בקרב ערבים ובעלי השכלה
נמוכה .בשנת ,2000כמעט רבע מבני 54-24לא השתתפו בכוח
העבודה (כלומר ,לא טרחו אפילו לחפש עבודה) .הם לא צברו ניסיון
רלוונטי ,לא טרחו להשקיע בהכשרה מקצועית או בהשכלה ,ורק שקעו
עמוק יותר ויותר אל תוך מלכודת דבש מפתה של קצבאות והטבות.
עיקר הבעיה היה בקרב גברים חרדים ,שרק כ־ 43אחוז מהם השתתפו
בכוח העבודה ,ובקרב נשים ערביות ,שרק 21אחוז מהן השתתפו בכוח
העבודה.
בתרשים הבא ניתן לראות את הירידה החדה בשיעור התעסוקה
בקרב גברים במהלך שנות ה־ 1990והאלפיים המוקדמות ,בהשוואה
למדינות אחרות.
הדאגה מהמצב הלכה וגברה בקרב חוקרים וקובעי מדיניות,
אך היה זה בלתי אפשרי מבחינת פוליטית להתמודד עם המפלגות
החרדיות והערביות .הפוליטיקאים גם חששו להצטייר כ"לא
חברתיים" ,וועדות ודו"חות שונים שהוקדשו לנושא הסתיימו בלא־
כלום.
