Page 290 - 16222
P. 290
290כסף כחול לבן|
פסימית הרבה יותר .הבלבול בין עוני יחסי ועוני אבסולוטי הוביל
רבים להאמין שבישראל יש באמת שכבה הולכת וגדלה של אנשים
שמתקשים לממן מזון ,תרופות וקורת גג ,למרות ששיעור העניים
האמיתיים ירד במהירות.
אנשי הביטוח הלאומי הסיקו מהתמונה המעוותת של העוני
היחסי שנדרש להגדיל עוד את הקצבאות .דו"ח העוני של שנת 1993
זעזע את התקשורת ,והוביל את ממשלת רבין להגדיל בכמה עשרות
שקלים את קצבאות הילדים עבור הילד הרביעי ,החמישי והשישי ,כך
שמשפחות רבות זינקו בדיוק אל מעל לקו העוני — תרגיל אריתמטי
חסר משמעות שממחיש את בעיית המדידה של העוני היחסי .מלבד
זאת ,בוטל הקריטריון של השירות הצבאי .בשנת 1997הגיש שמואל
הלפרט מיהדות התורה הצעה קיצונית במיוחד ,שהיתה עתידה להביא
את הקצבה לסכום מדהים של 855שקלים לכל ילד החל מהילד
החמישי .שר האוצר בייגה שוחט ופקידיו ניסו לשכנע את הלפרט
להפחית את הסכומים ,אבל ללא הצלחה .הם לא האמינו שההצעה
תעבור ,אך הליכוד תמך בהצעה בתמורה לתמיכת החרדים בפיזור
הכנסת ,והחוק יושם החל בשנת .2001
כתוצאה מהחוק הזה ,בתחילת שנות האלפיים משפחה ישראלית
עם חמישה ילדים קיבלה קצבאות גבוהות פי 6.5ממשפחה עם שני
ילדים — מבנה קצבאות קיצוני ברמה מטורפת ,רחוק מאוד מזה
הקיים בכל מדינה מפותחת אחרת בעולם.
חישובים כלכליים שונים מצאו כי בעקבות חוק הלפרט הילד
הרביעי והאחים שהצטרפו אליו בהמשך נעשו מקור הכנסה נטו
למשפחות — הקצבאות המתקבלות עבורם היו גבוהות יותר
מההוצאות עליהם .ההשפעה של סבסוד הילדים בקצבאות ובדרכים
אחרות על החברה הערבית והחרדית בישראל היתה דרמטית .מספר
הילדים לאישה הלך וגדל ,בייחוד בקרב המשפחות העניות יותר .כפי
שניתן לראות בתרשימים הבאים ,מגמות הילודה בישראל התנתקו
לגמרי מהמגמות בשאר המדינות המפותחות .מצב זה נשאר גם בשנים
שלאחר מכן ,למרות קיצוץ שנעשה בקצבאות וירידה בשיעורי הילודה
באוכלוסייה הערבית.