Page 290 - 16222

‫‪ 290‬כסף כחול לבן|‬

‫פסימית הרבה יותר‪ .‬הבלבול בין עוני יחסי ועוני אבסולוטי הוביל‬
‫רבים להאמין שבישראל יש באמת שכבה הולכת וגדלה של אנשים‬
‫שמתקשים לממן מזון‪ ,‬תרופות וקורת גג‪ ,‬למרות ששיעור העניים‬

‫האמיתיים ירד במהירות‪.‬‬
‫אנשי הביטוח הלאומי הסיקו מהתמונה המעוותת של העוני‬
‫היחסי שנדרש להגדיל עוד את הקצבאות‪ .‬דו"ח העוני של שנת ‪1993‬‬
‫זעזע את התקשורת‪ ,‬והוביל את ממשלת רבין להגדיל בכמה עשרות‬
‫שקלים את קצבאות הילדים עבור הילד הרביעי‪ ,‬החמישי והשישי‪ ,‬כך‬
‫שמשפחות רבות זינקו בדיוק אל מעל לקו העוני — תרגיל אריתמטי‬
‫חסר משמעות שממחיש את בעיית המדידה של העוני היחסי‪ .‬מלבד‬
‫זאת‪ ,‬בוטל הקריטריון של השירות הצבאי‪ .‬בשנת ‪ 1997‬הגיש שמואל‬
‫הלפרט מיהדות התורה הצעה קיצונית במיוחד‪ ,‬שהיתה עתידה להביא‬
‫את הקצבה לסכום מדהים של ‪ 855‬שקלים לכל ילד החל מהילד‬
‫החמישי‪ .‬שר האוצר בייגה שוחט ופקידיו ניסו לשכנע את הלפרט‬
‫להפחית את הסכומים‪ ,‬אבל ללא הצלחה‪ .‬הם לא האמינו שההצעה‬
‫תעבור‪ ,‬אך הליכוד תמך בהצעה בתמורה לתמיכת החרדים בפיזור‬

‫הכנסת‪ ,‬והחוק יושם החל בשנת ‪.2001‬‬
‫כתוצאה מהחוק הזה‪ ,‬בתחילת שנות האלפיים משפחה ישראלית‬
‫עם חמישה ילדים קיבלה קצבאות גבוהות פי ‪ 6.5‬ממשפחה עם שני‬
‫ילדים — מבנה קצבאות קיצוני ברמה מטורפת‪ ,‬רחוק מאוד מזה‬

‫הקיים בכל מדינה מפותחת אחרת בעולם‪.‬‬
‫חישובים כלכליים שונים מצאו כי בעקבות חוק הלפרט הילד‬
‫הרביעי והאחים שהצטרפו אליו בהמשך נעשו מקור הכנסה נטו‬
‫למשפחות — הקצבאות המתקבלות עבורם היו גבוהות יותר‬
‫מההוצאות עליהם‪ .‬ההשפעה של סבסוד הילדים בקצבאות ובדרכים‬
‫אחרות על החברה הערבית והחרדית בישראל היתה דרמטית‪ .‬מספר‬
‫הילדים לאישה הלך וגדל‪ ,‬בייחוד בקרב המשפחות העניות יותר‪ .‬כפי‬
‫שניתן לראות בתרשימים הבאים‪ ,‬מגמות הילודה בישראל התנתקו‬
‫לגמרי מהמגמות בשאר המדינות המפותחות‪ .‬מצב זה נשאר גם בשנים‬
‫שלאחר מכן‪ ,‬למרות קיצוץ שנעשה בקצבאות וירידה בשיעורי הילודה‬

‫באוכלוסייה הערבית‪.‬‬