Page 287 - 16222
P. 287
תילאודה הלכלכה לש התיילע |287
עצמו ,אלא מהאופן שבו הוא דוחף ממשלות דמוקרטיות להעלות
את המיסים וליצור תמריצים שמדכאים עבודה ,יזמות והשקעות37.
לצערנו ,הדפוס הזה בא לידי ביטוי בהיסטוריה הכלכלית של מדינת
ישראל ,ובייחוד בשנות ה־ 1990המאוחרות ,מה שמחזיר אותנו אל
הסיפור ההיסטורי של ישראל.
מצעד האיוולת של קצבאות
הילדים בישראל
אחד הגורמים המרכזיים לאי־השוויון בישראל הוא הילודה הגבוהה
בקרב המשפחות העניות — תופעה שמקורה באיוולת החמורה ביותר
בהיסטוריה של ישראל :התפתחות קצבאות הילדים והסובסידיות
לגידול ילדים .הנושא נסקר בהרחבה בספרו של העיתונאי משה פרל,
"בעיניים פקוחות" (ספר עצוב ,משום שאף כי פורסם בתחילת שנות
האלפיים ,כל הדברים שנכתבו בו רלוונטיים לימינו שלנו; דבר כמעט,
כך מסתבר ,לא השתנה לטובה)38.
קצבאות הילדים החלו מתוך כוונה טובה לעזור למשפחות קשות
יום .כבר בשנת 1956הגיש חבר הכנסת החרדי שלמה לורנץ הצעת
חוק לתשלום קצבה למשפחות שיש בהן יותר משני ילדים ,אך היא לא
עברה בגלל היעדר מקורות תקציביים .אירועי ואדי סאליב ב־,1959
והתפשטות המחאה של עולי מרוקו בכל רחבי הארץ ,הובילו את
הממשלה לחפש דרכים לתמוך במשפחות ברוכות ילדים של עולים
מארצות המזרח ,והחל משנה זו ניתנו קצבאות מיוחדות למשפחות
עם ארבעה ילדים או יותר שגילם פחות מ־ 14שנה .אך בניגוד להיום,
הקצבאות ניתנו דרך תלוש השכר ,באופן דומה לנקודות זיכוי במס.
כלומר ,הורים שאינם עובדים לא זכו לקצבאות.
בשנים הבאות הוכנסו שינויים רבים למערכת הקצבאות — גיל
הזכאות לקצבה הועלה ל־ 18שנה ,והקריטריונים שונו שוב ושוב —
אבל העיקרון הבסיסי נשאר ללא שינוי עד .1975בשנה זו פורסם