Page 283 - 16222
P. 283
תילאודה הלכלכה לש התיילע |283
כפי שניתן לראות בתרשים ,שני מדדי העוני האבסולוטי מצויים
במגמת ירידה לאורך התקופה .שיעור המשתכרים פחות מ־4,000
שקלים בחודש (במונחים ריאליים ,כלומר תוך ניכוי האינפלציה) ירד
מכ־ 45אחוז מהעובדים בגילאי 54-25בתחילת שנות ה־ 1990לכ־20
אחוז מהעובדים כיום ,וירידה דומה נצפתה גם בשיעור המשתכרים
פחות מ־ 3,000שקלים בחודש ,או כל סכום אחר שנבחר .כלומר,
מספר העניים האמיתיים ,שאינם מסוגלים להרשות לעצמם מזון,
תרופות ,חינוך לילדים וכדומה ,צנח באופן משמעותי בתקופה הזאת.
לעומת זאת ,המדד המטעה של העוני היחסי שמר פחות או יותר על
יציבות כל אותן השנים.
האבסורד גדול במיוחד כשעוסקים בהשוואה בינלאומית:
הפרטים הנמצאים מתחת לקו העוני היחסי במדינות כמו מקסיקו,
צ'ילה או טורקיה היו יכולים לחלום על רמת חיים דומה לפרטים
הנמצאים מתחת לקו העוני היחסי בישראל ,אך מבחינת שיעור העוני
היחסי אנחנו דומים למדינות האלה .ולא רק ישראל — בהולנד,
בדנמרק ובקנדה שיעורי העוני היחסי גבוהים יותר מאשר בסרביה,
קזחסטן ,תאילנד ואזרבייג'ן34.
הדוגמה האחרונה לעיוות של מדד העוני היחסי הופיעה בזמן
מגפת הקורונה :אף על פי שרבים איבדו את עבודתם וחוו פגיעה
קשה בהכנסתם במהלך המגפה ,שיעור העוני היחסי בישראל דווקא
ירד! 35מדוע? שוב :כי מדד העוני היחסי אינו מודד באמת עוני אלא
אי־שוויון .שמו של המדד הזה פשוט שקרי.
אם כן ,בואו נדבר על אי־שוויון:
במקביל לירידה בשיעורי העוני האבסולוטי ולגידול בעיסוק בעוני
היחסי ,גדל גם העיסוק באי־שוויון .בדרך כלל מודדים אי־שוויון
באמצעות מדד ג'יני ,שבו הערך אפס מתאר אוכלוסייה שוויונית
לחלוטין והערך 1מתאר אוכלוסייה לא־שוויונית לחלוטין.
גם כאן מדובר במדד מעט מטעה ,משום שהוא אינו אומר לנו היכן
נמצא אי־השוויון .למשל ,ייתכנו שתי מדינות עם אותו מדד ג'יני,
כאשר בראשונה אי־השוויון הוא בעיקר בין צעירים ומבוגרים ,ובשנייה
אי־השוויון הוא בין מעמד אצולה העובר בירושה ובין מעמד של
