Page 288 - 16222

‫‪ 288‬כסף כחול לבן|‬

‫דו"ח ועדת בן שחר לרפורמה במערכת המיסוי הישראלית‪ ,‬וזה כלל‬
‫שינוי ניכר בקצבאות הילדים‪ ,‬אשר ניתק אותן בסופו של דבר מיכולת‬
‫ההשתכרות של ההורים‪ .‬לפני ‪ 1975‬בעלי הכנסות גבוהות יותר זכו‬
‫גם לקצבאות ילדים גבוהות יותר‪ ,‬משום שהקצבאות חולקו בדומה‬
‫להטבת מס‪ ,‬אך הוועדה רצתה ליצור מצב שוויוני יותר‪ ,‬שבו כולם‬
‫יקבלו את אותה הקצבה‪ .‬התוצאה הסופית‪ ,‬לאחר התערבותם של‬
‫פוליטיקאים ופקידים בכירים‪ ,‬היתה שונה מההמלצות המקוריות‬
‫של הוועדה‪ ,‬וניתקה לחלוטין את קצבאות הילדים ממערכת המס‬
‫והעבודה‪ .‬מכאן ואילך‪ ,‬כל ֵאם קיבלה את קצבאות הילדים היישר‬

‫מהביטוח הלאומי לחשבון הבנק שלה‪.‬‬
‫ההיגיון הכלכלי אומר שהעלות של הילד הראשון אשר נולד‬
‫למשפחה היא הגבוהה ביותר‪ :‬הוריו זקוקים לחדר נוסף עבורו‪.‬‬
‫הם זקוקים גם לבגדים‪ ,‬למיטה‪ ,‬לעגלה‪ ,‬לצעצועים וכיוצא באלה‬
‫עניינים‪ .‬עלותו של הילד השני נמוכה יותר‪ ,‬משום שהוא יכול‬
‫להצטרף לחדר שאחיו כבר גר בו‪ ,‬ולא בטוח שנדרש לקנות לו עגלה‬
‫חדשה‪ ,‬בגדים חדשים וכן הלאה‪ .‬אך ההיגיון הפוליטי בישראל היה‬
‫הפוך להיגיון הכלכלי‪ :‬הממשלה רצתה לפצות את העולים מארצות‬
‫המזרח שנשלחו לפריפריה והחרדים לחצו גם הם‪ ,‬והתוצאה היתה‬
‫דווקא שהקצבה לכל ילד גדלה ככל שמספר הילדים גדל‪ .‬כבר לפני‬
‫יותר ממאתיים שנה כתב ההוגה הבריטי תומס מלתוס כי תמיכות‬
‫מעין אלה רק יחמירו את העוני‪ ,‬משום שהן יעודדו משפחות עניות‬
‫להביא מספר גדל והולך של ילדים‪ ,‬אך נראה שהפוליטיקאים‬
‫הישראלים לא שמעו על מלתוס‪ ,‬או שפשוט לא היה אכפת להם‬

‫במיוחד מהטווח הארוך‪.‬‬
‫מובן שלממשלות היה חשוב שהקצבאות יעודדו ילודה בחברה‬
‫היהודית ולא בחברה הערבית‪ ,‬ולכן הן התנו בהתחלה את מתן‬
‫הקצבאות בשירות צבאי של ההורים‪ .‬אחת התוצאות המשעשעות של‬
‫המהלך הזה היתה הופעתו של "גדוד טוביה" — גדוד של חרדים אשר‬
‫שירתו כביכול בהגנה ועל כן היו צאצאיהם זכאים לקצבת ילדים‪.‬‬
‫מסתבר שאכן היה גדוד כזה של חרדי בשם טוביה ביר‪ ,‬אשר אסף‬
‫קבוצה של חרדים שסייעו בעבודת הביצורים בירושלים במהלך‬