Page 285 - 16222

‫תילאודה הלכלכה לש התיילע ‪|285‬‬

‫אי־השוויון בעושר (הכולל נכסים וחסכונות) חשוב כנראה יותר מאי־‬
‫השוויון בהכנסות‪ .‬אך מדידת רמת העושר וההשוואה הבינלאומית‬
‫בנושא היא עניין קשה‪ .‬לפי מחקר של המכון לרפורמות מבניות‪,‬‬
‫שניסה לעשות זאת‪ ,‬אי־השוויון בעושר בישראל הוא ממוצע ביחס‬
‫למדינות מפותחות אחרות‪ ,‬ודווקא בשבדיה‪ ,‬שנחשבת בדרך כלל‬
‫דוגמה אידיאלית לחברה שוויונית מבחינת ההכנסות‪ ,‬אי־השוויון‬
‫בעושר הוא בין הגבוהים ביותר (וגבוה יותר מאשר ארצות הברית)‪36.‬‬
‫ייתכן שהמבנה של מדינת ישראל בתור חברת מהגרים הטרוגנית‬
‫מסביר הן את אי־השוויון הגבוה בהכנסות והן את אי־השוויון‬
‫הנמוך בעושר‪ :‬מצד אחד‪ ,‬קבוצות אתניות שונות בישראל נבדלות‬
‫במעמדן בשוק העבודה‪ ,‬וההטרוגניות הזאת אולי פוגעת בסולידריות‬
‫החברתית המאפיינת מדינות הומוגניות יותר וברצון לשלם קצבאות‬
‫גבוהות למובטלים ועניים‪ .‬מצד שני‪ ,‬מכיוון שהחברה הישראלית‬
‫נבנתה בידי מהגרים שרובם הגיעו לכאן חסרי כול‪ ,‬עדיין לא התפתחו‬
‫בה "משפחות אצולה" שמעבירות עושר ההולך ומצטבר מדור לדור‬