Page 282 - 16222

‫‪ 282‬כסף כחול לבן|‬

‫האחרות לספק לעיתונים כותרות מבהילות על מספר עצום של‬
‫"ילדים עניים"‪ ,‬לטעון ששיעור "העוני" בישראל דומה לשיעור‬
‫"העוני" במקסיקו‪ ,‬וליצור מצג שווא לפיו שיעור "העוני" במדינה‬
‫כלל לא השתנה‪ ,‬ואולי אף גדל‪ ,‬למרות שההכנסות של כולם גדלות‪.‬‬
‫אם הם היו מודדים עוני אבסולוטי — נניח‪ ,‬שיעור משקי הבית‬
‫שאין בבעלותם רכב‪ ,‬או שהכנסתם נמוכה מ־‪ 10,000‬שקלים בחודש‬
‫— היה מתברר שזה עשורים רבים שהעוני פוחת‪ .‬במקרה כזה המוסד‬
‫לביטוח לאומי וארגונים אחרים היו מתקשים לשכנע את הפוליטיקאים‬
‫ואת הציבור שנדרש להגדיל את תקציבי הרווחה ואת המחלקות‬
‫הביורוקרטיות שלהם‪ .‬המדידה של שיעור העוני היחסי נוחה גם‬
‫לפוליטיקאים רבים‪ ,‬שכן כל מה שנדרש כדי לשנות את שיעורי העוני‬
‫באופן דרמטי הוא להעביר כמה עשרות שקלים לכמה מאות משקי‬
‫בית כך שהם יעברו את הסף (מהלך כזה אכן עשתה שרת העבודה‬
‫והרווחה אורה נמיר במסגרת ממשלת רבין בתחילת שנות ה־‪33.)1990‬‬
‫התרשים הבא מציג את שיעורי העוני האבסולוטי והיחסי בישראל‬

‫בשנים ‪*.2018–1990‬‬

‫כדי שהתוצאות לא יושפעו ממגמות דמוגרפיות‪ ,‬הגבלתי את הניתוח לבני ‪54-‬‬ ‫ *‬
‫‪ .25‬ההכנסה שבה השתמשתי לצורך חישוב העוני האבסולוטי והיחסי היא הכנסה‬
‫ריאלית במחירי שנת ‪ ,2000‬כלומר ההכנסה המייצגת את כוח הקנייה ואת רמת‬
‫החיים לאחר נטרול שינויים במחירים לאורך השנים‪ .‬עוני יחסי מחושב על פי‬
‫שיעור הפרטים שהכנסתם נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית‪ .‬עוני אבסולוטי‬
‫מחושב על פי שיעור המשתכרים מתחת ל־‪ 3,000‬שקלים בחודש או שיעור‬
‫המשתכרים מתחת ל־‪ 4,000‬שקלים בחודש לפי ההכנסה הריאלית במחירי שנת‬
‫‪ .2000‬הביטוח הלאומי בדרך כלל מחשב עוני יחסי עבור משקי בית‪ ,‬לא עבור‬
‫פרטים בודדים כמו כאן‪ ,‬אך עבור הטיעון העקרוני אין זה חשוב אם מבצעים את‬

‫החישוב על משקי בית או פרטים בודדים‪.‬‬