Page 281 - 16222
P. 281
תילאודה הלכלכה לש התיילע |281
כעת ההכנסה החציונית היא מספר כלשהו בין 25,000שקלים
ו־ 20,000שקלים — נניח 22,000שקלים .מחצית ההכנסה החציונית
היא עכשיו 11,000שקלים בחודש .משפחת בנאי עדיין משתכרת
פחות ממחצית ההכנסה החציונית ,למרות שהכנסתה הוכפלה .היא
עדיין "ענייה" ,ושיעור העוני היחסי לא השתנה כלל! האם ,לאור
הדוגמה הזו ניתן לטעון ששיעור העוני היחסי מודד "עוני"? לא ממש.
בשנת 2021משפחת בנאי הרבה פחות ענייה לפי כל הגדרה סבירה
של המושג "עוני" ,אך לפי המדד של עוני יחסי היא ענייה בדיוק כפי
שהיתה בשנת .2020זהו בדיוק המצב בישראל ,היכן שהשכר הריאלי
של כל שכבות האוכלוסייה נמצא בעלייה כבר עשורים רבים .כאשר
עיתונאים ופוליטיקאים טוענים שמספר העניים במדינה עלה או לא
השתנה ,הם פשוט מטעים את הציבור.
נראה כי השימוש המגוחך ביותר במדד העוני היחסי התרחש
מאז 2013בקירוב ,כאשר עיתוני ישראל החלו לבשר על "עלייה
במספר העניים העובדים" 32.נחזור לרגע אל הדוגמה המספרית :נניח
שההכנסות של משפחת בנאי ב־ 2020עמדו על 5,000שקלים בלבד
משום ששני ההורים היו מובטלים ,ושבשנת 2021הסיבה לגידול
בהכנסות היא שמר וגברת בנאי מצאו עבודה .כפי שראינו ,גם לאחר
השינוי ומציאת העבודה משפחת בנאי נמצאת מתחת למחצית ההכנסה
החציונית ,ולכן עדיין נחשבת "ענייה" .אך שימו לב מה קרה כאן :שיעור
המשפחות העניות שבהן שני בני הזוג עובדים זינק מ־ 0אחוז מתוך
המשפחות העניות ל־ 100אחוז מהמשפחות העניות! האם זה מעיד על
הרעה כלשהי במצבה של משפחה כלשהי? מובן שלא .אך העיתונים
בישראל ליוו את התופעה הזאת בשלל כותרות מבהילות ,ללא שמץ
של ביקורת ,בעידודם של פוליטיקאים ושל פקידי הביטוח הלאומי.
עוני יחסי הוא למעשה מדד לאי־שוויון ולא לעוני .הוא מודד עד
כמה המשפחות שבתחתית התפלגות השכר רחוקות מהחציון .אבל
עוני נתפס בעיני הציבור כבעיה חמורה הרבה יותר מאי־שוויון ,ולכן
למוסד לביטוח לאומי ולעמותות שונות נוח להשתמש במדד אשר
המילה "עוני" נמצאת בשמו ואשר מאפשר לספור אנשים "עניים"
לכאורה .אחרי הכול ,מדד כזה מאפשר לביטוח הלאומי ולעמותות
