Page 276 - 16222
P. 276

‫‪ 276‬כסף כחול לבן|‬

‫ולשלם להם שכר נמוך יותר מערך התפוקה שלהם‪ .‬כך גם במקרה‬
‫שהעובדים הם מהגרים בלתי חוקיים וחסרי השכלה‪ ,‬ואין להם הרבה‬
‫אלטרנטיבות‪ .‬במקרים כאלה ארגון עובדים יכול להעלות את רווחי‬
‫העובדים על חשבון רווחי המעסיק‪ .‬אך התסריט הזה איננו רלוונטי‬

                                    ‫למקרה של ההסתדרות בישראל‪.‬‬
‫הנחה נפוצה אחרת היא שאיגודי העובדים מפחיתים את אי־השוויון‬
‫ברמת המדינה‪ .‬אבל גם ההנחה הזאת איננה מדויקת‪ .‬איגודי עובדים‬
‫מסוגלים לצמצם את אי־השוויון בשכר של חברי האיגוד בתוך הפירמה‬
‫או הענף‪ .‬אבל מצד שני הם מובילים לחסימת הכניסה החופשית של‬
‫עובדים לענפים מסוימים‪ ,‬לצמצום התעסוקה בענפים האלה ולשיעור‬
‫אבטלה גבוה יותר‪ 26,‬וכך הם תורמים להגדלת אי־השוויון בשכר‬
‫בין הפירמות והענפים שעובדיהם מאוגדים ובין הפירמות והענפים‬
‫שהעובדים בהם אינם מאוגדים‪ .‬כלומר‪ ,‬איגודי עובדים מקטינים את‬
‫אי־השוויון בתוך פירמות‪ ,‬ומגדילים את אי־השוויון בין פירמות שונות‪,‬‬
‫ולכן ההשפעה הכוללת שלהם על אי־השוויון במדינה איננה ברורה —‬
‫כפי שעולה גם ממחקרים אמפיריים בנידון‪ 27.‬אולי רצוי להזכיר כאן‬
‫שמלכתחילה ההסתדרות קמה כחלק מהמאבק למען עבודה יהודית‪,‬‬
‫מתוך מטרה לדחוק את הערבים משוק העבודה‪ ,‬וגם בארצות הברית‬

             ‫ארגוני עובדים רבים קמו כדי למנוע עבודה משחורים‪28.‬‬
‫מחקרים רבים עסקו בהשפעתם של איגודי עובדים על גורמים‬
‫הקשורים לשגשוג כלכלי‪ ,‬כגון השקעות‪ ,‬קידמה טכנולוגית ויזמות‪.‬‬
‫מבחינה היסטורית‪ ,‬לגילדות באירופה היתה השפעה שלילית על‬
‫קידמה טכנולוגית‪ ,‬וכך גם לאיגודי העובדים הראשונים אשר ירשו‬
‫אותן‪ .‬ההיסטוריון הכלכלי יואל מוקיר תולה את הדעיכה היחסית של‬
‫כלכלת בריטניה בסוף המאה ה־‪ 19‬ותחילת המאה ה־‪ 20‬בהתחזקות‬
‫ארגוני העובדים במדינה‪ 29.‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ארגוני עובדים בריטיים מנעו‬
‫בתקופה הזאת הכנסת מכונות אוטומטיות חדשות לתעשיית הכותנה‬
‫ולתעשיית הנשק בברמינגהם‪ ,‬ויזמו שביתות אלימות בגלל הכוונה‬
‫להכניס מכונות תפירה חדשות למפעלי הנעליים של נורתהמפטון‪.‬‬
‫אירועים דומים התרחשו גם בתעשיות השטיחים‪ ,‬הדפוס‪ ,‬הזכוכית‬
‫והמתכות‪ .‬מדינות אחרות שבהן לא התרחשו אירועים כאלה‪ ,‬כגון‬
   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281