Page 275 - 16222
P. 275
תילאודה הלכלכה לש התיילע |275
ראשית ,חשוב להבין שמחוץ למגזר הציבורי ,לאיגודי עובדים לא
יכולה להיות השפעה משמעותית על רמת השכר הממוצעת .בטווח
הארוך ,בשווקים תחרותיים ,השכר הוא תוצאה של פריון העבודה.
מעסיק לא יכול לשלם חמישים שקלים לשעה לעובד שמייצר ערך של
שלושים שקלים לשעה ,ואם שוק העבודה תחרותי ,הוא גם לא יוכל
לשלם לו עשרים שקלים לשעה ,משום שחברה מתחרה תציע לאותו
עובד שכר גבוה יותר — כל זה בלי קשר לשאלה אם העובד חבר בוועד
או לא .אם ועד העובדים של חברת "טבע" ידרוש עבור עובדי החברה
משכורות גבוהות בהרבה מהערך של פריון העבודה ,עלויות הייצור
של התרופות שהחברה מייצרת יגדלו ,והחברה לא תהיה מסוגלת
להתחרות בשווקים הבינלאומיים בחברות תרופות שעובדיהן אינן
מאוגדים .בסופו של דבר חברת "טבע" תקרוס ,והעובדים יאבדו את
מקום עבודתם.
יש מי שחושבים שהתיאור הזה שגוי ,משום שאפשר להגדיל את
שכר העובדים על חשבון רווחי בעלי המניות .אך אם דרישות ועד
העובדים יפגעו פגיעה ניכרת ברווחיות של בעלי המניות של "טבע",
הם יעדיפו למכור את מניותיהם ,להפסיק להשקיע בחברה ולרכוש
במקום זאת מניות של חברות אחרות במדינות אחרות ,שעובדיהן
אינם מאוגדים .לבעלי המניות יש אלטרנטיבות רבות בכל רחבי
העולם ,שניתן לעבור ביניהן בלחיצת כפתור ,ואילו לעובדים קשה
הרבה יותר להחליף מקום עבודה ,שלא לדבר על הגירה למדינה
אחרת .כך התחרות מציבה מגבלות קשיחות למדי למידת החמדנות
של איגודי העובדים .אם קיים מתאם סטטיסטי כלשהו בין התאגדות
ושכר הוא נובע ככל הנראה מהסיבתיות ההפוכה — עובדים בעלי שכר
גבוה נוטים להתאגד יותר מאשר עובדים בעלי שכר נמוך — ולא מכך
שבזכות ההתאגדות השכר גבוה.
איגודי העובדים יכולים להשפיע באופן חיובי על השכר רק אם שוק
העבודה וההון אינו תחרותי .למשל ,אם יש עיירה מרוחקת שהכלכלה
שלה מבוססת על מפעל גדול יחיד ולתושבים אין יכולת כלכלית
לעבור דירה ,בעל המפעל הוא מ ֹונ ֹו ּפס ֹון בשוק העבודה המקומי (כמו
מונופול ,אבל מהכיוון ההפוך) והוא יכול לנצל את תושבי העיירה