Page 277 - 16222
P. 277
תילאודה הלכלכה לש התיילע |277
ארצות הברית ,צרפת וגרמניה ,צמצמו בתקופה הזאת את הפערים בינן
לבין בריטניה והביאו להתפוגגות העליונות של האימפריה הבריטית.
ממצאים דומים עולים ממחקרים על התקופה המודרנית :איגודי
עובדים השפיעו לרעה על רווחיותן של הפירמות שבהן הם פעלו,
ועל משתנים כמו פריון העבודה ,ההשקעות בהון ובמחקר ופיתוח,
שיעור הצמיחה ,מספר הפטנטים ואיכות הפטנטים של אותן
הפירמות 30.הסיבה העיקרית לכך היא תמריצים :כאשר קשה יותר
לפטר עובדים גרועים ,יש לעובדים תמריץ נמוך יותר להשקיע מאמץ
בעבודה; וכאשר קשה יותר לתגמל באופן ייחודי עובדים מצטיינים,
יש לעובדים תמריץ נמוך יותר לפתח רעיונות חדשים בתוך הפירמה.
מאחר שלארגוני העובדים יש השפעה שלילית על הצלחתן של
פירמות ,ברוב מדינות העולם מסתמנת בעשורים האחרונים מגמת
ירידה בשיעור העובדים המאוגדים בחלקים התחרותיים של המשק.
זוהי אינה תוצאה של בחירה מודעת של פוליטיקאים ,של "מהפכה
ניאו־ליברלית" המהונדסת מלמעלה ,אלא פשוט תהליך אבולוציוני
טבעי הנובע מכוחות השוק :בטווח הארוך ,פירמות שעובדיהן אינם
מאוגדים מנצחות בדרך כלל בתחרות על הצרכנים פירמות שעובדיהן
מאוגדים ,או שלבעלי ההון נמאס מדרישותיהם של האיגודים והם
מעבירים את השקעותיהם למקומות אחרים.
נראה כי בטווח הארוך יש שני נתיבים אפשריים בלבד להישרדותם
של ארגוני עובדים .הנתיב הראשון הוא של איגודים גמישים למדי,
הפועלים בשיתוף פעולה הדוק עם ההנהלה ואינם פוגעים ברמת
התחרותיות של הפירמה באמצעות הקשחת תנאי ההעסקה ודרישות
שכר גבוהות (כפי שקורה במדינות הנורדיות) .אבל כאשר האיגודים
כל כך גמישים ,עולה כמובן השאלה אם נותרה להם עוד תרומה
כלשהי לביטחון התעסוקתי של העובדים.
הנתיב השני שבו יכולים ארגוני עובדים לשגשג הוא בגופים
בעלי כוח מונופוליסטי ,כגון המגזר הציבורי ,ושם נמצאת הבעיה
המשמעותית בישראל .במגזר הציבורי אין תחרות אשר תשים גבול
לחמדנותם של הוועדים ,והגידול ברווחי העובדים אינו בא על חשבון
איזשהו בעל הון ,אלא על חשבון כלל משלמי המיסים .בחלקים רבים
