Page 278 - 16222
P. 278
278כסף כחול לבן|
מהמגזר הציבורי איגודים מסוגלים להעלות את שכרם של העובדים
ולשפר את תנאיהם עד לרמות אבסורדיות ,כמעט ללא הגבלה ,כפי
שאכן קורה בישראל בנמלים ,ברשות שדות התעופה ,בחברת החשמל,
במקורות ועוד .גופים אלה עברו למעשה "הפרטה שקטה" — הם
נמסרו בשלמותם ובחינם לקבוצה קטנה של עובדים המשתמשים בהם
כדי להעסיק קרובי משפחה ולמקסם רווחים אישיים .פגיעה נוספת
של איגודי עובדים בגופים אלה מתבטאת בכוח אדם עודף — גברים
ונשים שאינם נהנים משכר גבוה במיוחד ,אך הם פשוט בלתי נחוצים.
לסיכום ,התפיסה הנפוצה בישראל שלפיה איגודי העובדים
הכרחיים להפחתת אי־השוויון או תורמים לשגשוג כלכלי היא
שגויה ,מנותקת מספרות המחקר בתחום ונובעת בעיקר משנים
ארוכות של תעמולה מצד ההסתדרות ומכוחו של ההרגל .על כן,
ייתכן שהצלחתו של חיים רמון בהצלת ההסתדרות דווקא הזיקה
למשק .במקום שייכחד עם שאר ההסדרים הכלכליים מהתקופה
שקדמה לתוכנית הייצוב ,אותו דינוזאור ותיק שעבר מוטציה ממשיך
להתהלך כאן ,להתערב במערכת הפוליטית ,לפגוע בתחרותיות
וביעילות ,ולשמר את רמת החיים הנמוכה של החלק הפחות זוהר
של הכלכלה הדואלית.
עוני ואי־שוויון
כדי להתמודד עם הפערים בין החלקים הזוהרים של הכלכלה הדואלית
ובין החלקים הפחות זוהרים שלה ,הקימו ממשלות ישראל מערכת
רווחה מפוארת ,אך זו יצרה תמריצים שרק הגדילו את הפערים .בראש
הדוחפים לניפוח מערכת הרווחה הזאת עמד תמיד המוסד לביטוח
לאומי ,אשר פקידיו השתדלו להחמיר ככל יכולתם בתיאור הבעיות,
עקב אותם התמריצים להרחבה ביורוקרטית שתיאר פרקינסון.
ראו למשל את הציטוט הבא:
