Page 278 - 16222
P. 278

‫‪ 278‬כסף כחול לבן|‬

‫מהמגזר הציבורי איגודים מסוגלים להעלות את שכרם של העובדים‬
‫ולשפר את תנאיהם עד לרמות אבסורדיות‪ ,‬כמעט ללא הגבלה‪ ,‬כפי‬
‫שאכן קורה בישראל בנמלים‪ ,‬ברשות שדות התעופה‪ ,‬בחברת החשמל‪,‬‬
‫במקורות ועוד‪ .‬גופים אלה עברו למעשה "הפרטה שקטה" — הם‬
‫נמסרו בשלמותם ובחינם לקבוצה קטנה של עובדים המשתמשים בהם‬
‫כדי להעסיק קרובי משפחה ולמקסם רווחים אישיים‪ .‬פגיעה נוספת‬
‫של איגודי עובדים בגופים אלה מתבטאת בכוח אדם עודף — גברים‬
‫ונשים שאינם נהנים משכר גבוה במיוחד‪ ,‬אך הם פשוט בלתי נחוצים‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬התפיסה הנפוצה בישראל שלפיה איגודי העובדים‬
‫הכרחיים להפחתת אי־השוויון או תורמים לשגשוג כלכלי היא‬
‫שגויה‪ ,‬מנותקת מספרות המחקר בתחום ונובעת בעיקר משנים‬
‫ארוכות של תעמולה מצד ההסתדרות ומכוחו של ההרגל‪ .‬על כן‪,‬‬
‫ייתכן שהצלחתו של חיים רמון בהצלת ההסתדרות דווקא הזיקה‬
‫למשק‪ .‬במקום שייכחד עם שאר ההסדרים הכלכליים מהתקופה‬
‫שקדמה לתוכנית הייצוב‪ ,‬אותו דינוזאור ותיק שעבר מוטציה ממשיך‬
‫להתהלך כאן‪ ,‬להתערב במערכת הפוליטית‪ ,‬לפגוע בתחרותיות‬
‫וביעילות‪ ,‬ולשמר את רמת החיים הנמוכה של החלק הפחות זוהר‬

                                             ‫של הכלכלה הדואלית‪.‬‬

               ‫עוני ואי־שוויון‬

‫כדי להתמודד עם הפערים בין החלקים הזוהרים של הכלכלה הדואלית‬
‫ובין החלקים הפחות זוהרים שלה‪ ,‬הקימו ממשלות ישראל מערכת‬
‫רווחה מפוארת‪ ,‬אך זו יצרה תמריצים שרק הגדילו את הפערים‪ .‬בראש‬
‫הדוחפים לניפוח מערכת הרווחה הזאת עמד תמיד המוסד לביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬אשר פקידיו השתדלו להחמיר ככל יכולתם בתיאור הבעיות‪,‬‬

       ‫עקב אותם התמריצים להרחבה ביורוקרטית שתיאר פרקינסון‪.‬‬
                                    ‫ראו למשל את הציטוט הבא‪:‬‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283