Page 279 - 16222

‫תילאודה הלכלכה לש התיילע ‪|279‬‬

‫בארץ מתהלך אדם מסית ומדיח‪ ,‬מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי‬
‫ד"ר ישראל כץ‪ ,‬אשר מספר כי בארץ יש ‪ 250,000‬רעבים‬
‫ושיש ‪ 250,000‬ילדים בתת־תזונה‪ .‬זה שקר ועלילה‪ .‬רמת‬
‫החיים בארץ נמצאת בעלייה‪ ,‬אמר השר‪ ,‬ועמד על האחוז‬
‫הניכר של מקררים‪ ,‬מכשירי גז‪ ,‬תנורי חימום‪ ,‬מכונות כביסה‬

‫וכו' שבידי האוכלוסייה‪.‬‬

‫ייתכן כי הציטוט הזה מזכיר לכם את הוויכוחים בעיתונים וברשתות‬
‫החברתיות על דו"חות העוני של השנים האחרונות‪ ,‬אבל האמת היא‬
‫שהוא עתיק הרבה יותר‪ .‬השר המוזכר בקטע כמי שתוקף את מנכ"ל‬
‫המוסד לביטוח לאומי הוא פנחס ספיר‪ ,‬והדברים לקוחים מכתבה‬
‫משנת ‪ 31.1972‬הכתבה הזו היא אחד הממצאים שיותר הפתיעו אותי‬
‫במהלך כתיבת הספר‪ :‬מתברר כי הוויכוחים על מספר העניים שיש‬
‫או אין בישראל‪ ,‬ועל הדרך הנכונה למדוד עוני‪ ,‬אינם חדשים כלל‪.‬‬
‫הם אינם נובעים ממדיניות ממשלות הימין בשנים האחרונות‪ ,‬וקדמו‬
‫גם לתוכנית הייצוב של ‪ .1985‬אז מי צדק‪ ,‬השר ספיר או מנכ"ל‬
‫המוסד לביטוח לאומי? האם באמת היו מאות אלפי ילדים בתת־תזונה‬

‫בישראל?‬
‫ובכן‪ ,‬לא‪ .‬יש שתי דרכים למדוד עוני; הראשונה היא "עוני‬
‫אבסולוטי" — שיעור הפרטים שהכנסתם או הצריכה שלהם נמוכים‬
‫מסף מסוים‪ .‬למשל‪ ,‬שיעור המרוויחים פחות מעשרים שקלים לשעה‬
‫או שיעור הפרטים שאין ברשותם מקרר‪ .‬זוהי הגדרת העוני שאליה‬
‫התייחס ספיר‪ .‬השנייה היא "עוני יחסי"‪ ,‬המגדיר משקי בית בתור‬
‫"עניים" אם הכנסתם נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית (ההכנסה‬
‫שמחצית משקי הבית נמצאים מעליה ומחציתם נמצאים מתחתיה)‪.‬‬
‫זוהי ההגדרה שאליה התייחס מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בציטוט‪,‬‬
‫ואליה מתייחסים ממשיכיו וכלי התקשורת כיום בדיונים על הנושא‪.‬‬
‫עורכי העיתונים אמנם אוהבים להצמיד לכתבות על עוני יחסי‬
‫תמונות של אנשים המחטטים בפחי זבל‪ ,‬אבל המעשה שהם עושים‬
‫הוא בגדר הטעיה‪ .‬ילדים רעבים ומבוגרים המחפשים אוכל בפחי זבל‬
‫הם אנשים שהעוני שלהם אבסולוטי‪ ,‬לא יחסי‪ ,‬ושיעורם של אלה‬