Page 284 - 16222
P. 284
284כסף כחול לבן|
איכרים עניים .מכיוון שכל הצעירים יהפכו בסופו של דבר למבוגרים,
ברור שאי־השוויון בין מבוגרים לצעירים במדינה הראשונה הרבה
פחות בעייתי מאי־השוויון במדינה השנייה .המדד גם אינו אומר לנו
אם אי־השוויון נובע בעיקר מהפערים בין העניים ביותר ובין מעמד
הביניים ,או שמא מהפערים בין מעמד הביניים העליון ובין שכבה צרה
של מולטי־מיליארדרים בקצה .שאלה נוספת היא על מה חל המדד.
ניתן להפעיל את החישוב של מדד ג'יני על ההכנסות "נטו" ,כולל
מיסים וקצבאות ,על הכנסות ברוטו ,לפני הפחתת מיסים וקצבאות,
על "עושר" הכולל בתוכו גם נכסים ,וכן על יחידים או על משקי בית.
הגורם שעליו מופעל החישוב של מדד ג'יני משנה מאוד את הדירוגים
הבינלאומיים בתחום.
בעת הקמתה היתה ישראל מדינה שוויונית למדי ,לפחות בקרב
יהודים אשכנזים .עם זאת ,מאז ההגירה ההמונית של שנות ה־1950
היה ניתן להבחין בה באי־שוויון בולט בין גלי ההגירה השונים ובין
מהגרים ממדינות שונות .בדומה למדינות רבות אחרות ,גם בישראל
חלק ניכר מאי־השוויון הוא בין קבוצות אתניות שונות (אין זה פלא
שמדינות הומוגניות יחסית מבחינה אתנית ,כמו המדינות הנורדיות,
הן גם שוויוניות יחסית מבחינת ההכנסות) .העיסוק באי־השוויון
ובעוני בישראל גבר בתחילת שנות ה־ 1970בעקבות פעילות הפנתרים
השחורים ,אשר העלו לסדר היום את הפערים העדתיים ובהמשך אף
הציבו אותם במרכז הוויכוח הפוליטי .הליכוד השקיע מאמצים רבים
בהפחתת אי־השוויון בתקופה שאחרי המהפך של ,1977והרצון
לשמור על קצבאות גבוהות היה אחת הסיבות שבגללן התקשו
הממשלות להפחית את הוצאותיהן בשנות האינפלציה הגבוהה.
כיום ,ערכי מדד ג'יני גבוהים בישראל יחסית למדינות אחרות,
בייחוד אם בוחנים את אי־השוויון בהכנסות כולל קצבאות ותשלומי
מיסים .עם זאת ,בשנים האחרונות אי־השוויון נמצא במגמת ירידה.
כלומר ,ישראל נעשית למדינה יותר ויותר שוויונית.
גם לפי מדדי אי־שוויון אחרים ,כגון יחס ההכנסות בין שכבות
שונות באוכלוסייה ,לא ניתן לראות עלייה ברורה ברמת אי־השוויון
משנות ה־ 1990ועד היום.
