Page 286 - 16222
P. 286
286כסף כחול לבן|
כפי שקורה בשבדיה ,בצרפת ובמדינות אירופיות ותיקות אחרות,
ולכן לא היתה הצטברות עושר אצל מעטים כפי שקיימת במדינות
אלה.
נראה שהעיסוק באי־השוויון בישראל מעט מוגזם .ברמה האישית,
לאי־השוויון בינינו ובין אחרים הקרובים לנו יכולה להיות השפעה
דרמטית על רמת האושר שלנו ,אבל רובנו בדרך כלל לא משווים
את עצמנו לבדואים העניים המתגוררים ברהט או למיליארדרים
המתגוררים בסביון ,אלא לבני משפחה ולחברים הדומים לנו .גם
הבדואים והמיליארדרים משווים את עצמם לבני משפחה ולחברים
שלהם .חשבו על זה כך :אילו חילקנו את ישראל לשלוש מדינות
נפרדות — "מדינת הנגב"" ,מדינת המרכז" ו"מדינת הגליל" — כל
אחת מהמדינות האלו היתה ככל הנראה שוויונית יותר ממדינת
ישראל כולה .אך האם בתור תושבי באר שבע שינוי מלאכותי זה של
הגבולות היה משפיע על רמת האושר האישית שלכם? מובן שלא.
גם הטענות התכופות המנסות לקשור בין אי־שוויון ובין שחיתות
פוליטית ומהפכות חברתיות אינן נתמכות על ידי עובדות .מבחינה
היסטורית ,היציבות הפוליטית במדינות מערביות רבות היתה בשפל
דווקא בשנות ה־ ,1960תקופה שבה השוויון בהכנסות היה גבוה
יחסית .אנשים פשוט לא אוחזים בקלשונים בגלל מדד ג'יני.
ומה עם צמיחה כלכלית? האם ייתכן שאי־שוויון גבוה הוא פשוט
לא יעיל?
ובכן ,חשוב להבין שאי־השוויון הנצפה הוא "אי־שוויון בתוצאות",
ואינו מעיד בהכרח על "אי־שוויון בהזדמנויות" ,כלומר על בזבוז
פוטנציאל של הון אנושי שבאמת פוגע ביעילות .לאחר יותר משלושה
עשורים של מחקר אינטנסיבי על הקשר בין אי־שוויון ושגשוג כלכלי,
הקונצנזוס כרגע בין החוקרים הוא שהנתונים אינם מספקים תמונה
ברורה לכיוון כזה או אחר ,ונראה שאין "חוקי טבע" של ממש בנוגע
לקשרים הסיבתיים בין אי־שוויון ושגשוג .למעשה ,שניים מהמאמרים
המצוטטים ביותר בספרות המחקר על השפעת אי־השוויון על הצמיחה
הכלכלית טוענים שלאי־השוויון יש השפעה שלילית על הצמיחה,
אבל טוענים גם שההשפעה השלילית הזאת אינה נובעת מאי־השוויון
