Page 119 - 14322
P. 119
להילחם או לברוח |119
של מלון "ארבע העונות"" .בבקשה ,מיס בריוורט .אני יכולה לעשות
בשבילך עוד משהו?"
"לא ,זה מצוין ",אמרתי ולקחתי את הכרטיס .לחיי התלהטו להבנה
שאני באמת עומדת לעשות את זה.
"שיהיה לך ערב נהדר".
"תודה .גם לך".
ניגשתי אל המעליות .הרגשתי כאילו הלב שלי עומד להתפקע.
בטני היתה מלאה בפרפרים כה פרועים ,עד שנדמה שהם צוללים
לתוך החזה שלי ומדרבנים עוד יותר את קצב ליבי .שיחררתי נשימה
נרעדת כשנכנסתי למעלית ,שמחה שאני לבד.
אם אני כל כך עצבנית ,למה אני עושה את זה? נעצתי מבט בלוח
הלחצנים וראיתי שקיילב צדק .היה צריך להעביר מולו את הכרטיס
כדי לקבל גישה לקומה של קיילב .הוא כנראה לן בסוויטה.
"אולי עדיף שאלך הביתה וזהו ",לחשתי לעצמי.
אבל כמעט מיד הופיעה במוחי דמותו של קיילב נרכן אלי אחרי
ארוחת הצהריים ,שפתיו לוחשות לידי ,והבטחה חושנית בעיניו
המסתוריות.
לא ,הוא לא מצא חן בעיני.
אבל ההרגשה שהוא עורר בי דווקא ממש־ממש מצאה חן בעיני.
תתעלמי מזה ,אווה ,סיננתי לעצמי .החלטת ליהנות לשם שינוי ,אז
אל תשני את דעתך עכשיו.
העברתי את הכרטיס מעל ללוח ולחצתי על כפתור הקומה של
קיילב.
יצאתי מהמעלית .נקישת עק ַבי נשמעה עמומה על השטיח העבה
שכיסה את הרצפה .צעדתי אל חדר 201לפי השלטים ,ונשמתי עמוק
כשעמדתי מחוץ לדלת .הפרפרים בבטן עלו לגרוני.
ממה אני חוששת כל כך? זה לא כאילו שלא שכבתי איתו אף פעם.
אף על פי שבפעם האחרונה האלכוהול שיחרר אותי .לעזאזל ,הייתי
צריכה לשתות יותר מכוס יין אחת בארוחת הערב כדי להירגע .במקום
זאת חזרתי הביתה בשש וחצי ,ובקושי הצלחתי להתמקד בבישול
