Page 117 - 14322
P. 117
להילחם או לברוח |117
איזו סכנה היתה נשקפת לי אילו הרגשות שלי היו מעורבים ,מעבר
לתחושות הפיזיות העוצמתיות.
פקחתי את עיני והסתכלתי על הנייד שלי .קודם שמרתי את המספר
שלו ,ולאחר מכן עניתי לו:
בסדר.
מרוצה מתגובתי הקצרה נשענתי לאחור בכיסא וניסיתי להיזכר איפה
הייתי .הנייד שלי ציפצף לפני שנזכרתי.
קיילב :את תהיי יותר מסתם בסדר כשאסיים איתך.
הסתכלתי על הטלפון ברוגז ,מתנודדת בין עצבים לתשוקה .מעולם
לא פגשתי גבר כל כך בוטה ולא רומנטי ,ומעולם לא דמיינתי שבוט ּות
כזאת תדליק אותי .אבל להעמיד פנים שאני רחוקה מזה יהיה מתחת
לרמה שלי ,וילדותי .הסכמתי לנהל איתו את הרומן הזה .כך שהוא
יודע שאני רוצה אותו .אם אשחק את תפקיד האישה החסודה כדי
להציל את גאוותי ,זה רק יהפוך אותי לגועלית.
אני מקָווה מאוד .הציפיות גבוהות ,וצריך לענות עליהן.
הוא הגיב כמעט מיד.
קיילב :לעלות עליהן .הציפיות גבוהות ,וצריך לעלות עליהן.
חייכתי .הרגשתי שלראשונה מאז ארוחת הצהריים שלנו אני נרגעת.
התקופה הזאת עם קיילב — שבוע ,אולי שבועיים ,תלוי כמה זמן הוא
יהיה תקוע פה — תהיה משהו שאז ֵכר בו בלילות שאהיה לבדי .אני
אזכור אותה כתקופה שהרפיתי מהמחויבויות שלי ועשיתי משהו רק
כי רציתי לעשות אותו.
