Page 113 - 14322
P. 113
להילחם או לברוח |113
נשפתי בבוז וניסיתי לכבות את התשוקה שהוא עורר בי" .אני
בטוחה שהיתה שם מחמאה ,אבל אני לא מעוניינת".
קיילב הרים את כוס המים שלו ברוגע ולגם ממנה .כשהוא סיים,
מצאתי את עצמי לכודה שוב במבטו" .אם יש משהו אחד שכדאי
שתדעי עלי ,אווה ,זה שאני גבר מאוד נחוש .כשאני רוצה משהו ,אני
בדרך כלל מקבל אותו".
ליבי גימגם בחזהְ .למה בדיוק הוא התכוון? "ואתה רוצה"?...
הוא הזדעף לפתע" .אני תקוע כאן ,ולמען האמת ,זה עולה לי על
העצבים .אז אני יכול לבלות את הערבים הפנויים שלי בקריזה ,או
שאני יכול לבלות אותם במיטה איתך .אני יודע איזו אפשרות אני
מעדיף .ואם תפסיקי לשקר לעצמך ,תוכלי להודות שאת רוצה עוד
סיבוב איתי".
יש גבר גועלי יותר ממנו? דמי בער מזעם" .אתה אי־פעם חושב
על מה שאתה עומד להגיד לפני שאתה מדבר?"
"נעלבת?" הוא הרים גבה.
רכנתי מעל לשולחן והנמכתי את קולי" .הרגע אמרת לי שאתה
רוצה שאני אהיה הבידור שלך בזמן שאתה תקוע בבוסטון".
נשענתי לאחור בכיסא שלי ,והדופק שלי דהר מהר עוד יותר ,מפני
שהאמת היא שלמרות הסלידה שלי ממנו ,בטיפשותי בכל זאת
נמשכתי אליו .עד כדי כך שממש רציתי לשגר את עצמי אל מעבר
לשולחן ,לזנק עליו ולקרוע ממנו את הבגדים בו במקום .מה הבעיה
שלי?
"לא .הצעתי שניפטר מהמשיכה הזאת בזיונים".
"אנחנו במסעדה מפוארת ",אמרתי מבעד לשיניים חשוקות.
"אז בואי נעביר את השיחה הזאת למקום אחר".
"אני רעבה ".אלא שלא הייתי בטוחה שזה נכון .סתם ניסיתי
למשוך זמן.
קיילב העיף מבט חסר סבלנות בשעונו" .אני חייב לחזור למשרד
בעוד ארבעים וחמש דקות".
כשהבנתי ְלמה הוא מתכוון ,החלטתי שלא אכפת לי איפה אנחנו,
