Page 109 - 14322
P. 109
להילחם או לברוח |109
אליו .הייתי בטוחה שהבעת פני כמו צועקת לו ,מה ,לעזאזל ,קורה
פה?
הוא נראה שונה .אף על פי שעדיין לא התגלח ושֹערו נראה
אותו הדבר ,הוא לבש חליפה מחויטת בגזרה מקסימה שכיסתה את
כל הקעקועים שלו .הוא נראה כמו ג'נטלמן מתורבת ,והסגנון הזה
נראה לוהט עליו כמעט כמו החולצות מופשלות השרוולים ומגפי
האופנוענים.
לתדהמתי ,הוא הושיט לי את ידו הגדולה ואמר בנימוס" ,מיס
בריוורט".
"אוי ,תקרא לה אווה ,קיילב .אווה ,זה קיילב סקוט".
שלחתי את ידי בזהירות ואחזתי בידו .הבטתי בעיני הקרח הכחולות
והמשועשעות שלו בניסיון למצוא הסבר כלשהו למצבי הנוכחי.
"אווה ".קולו הרעים כשאמר את שמי ,והוא לחץ את ידי בעדינות.
הרגשתי ניצוץ של תאווה מתפרץ בבטני.
לעזאזל איתו.
"קיילב ",אמרתי בשקט ,מבולבלת כל כולי .לגבי הרבה דברים.
משום־מה ,העובדה שאמרתי את שמו גרמה לו להדק את ידו סביב
ידי ,אבל אז הרגשתי כמעט כאילו דמיינתי את זה ,כי לפתע כבר לא
נגענו .הוא התיישב בפתאומיות באותו חוסר נימוס אופייני לו.
ג'נטלמן תמיד מחכה שהגברת תשב ראשונה.
נו באמת ,למי אכפת? רציתי לדעת מה לעזאזל הוא עושה פה.
התיישבתי מולו ,מתעלמת מכך שפטריס העבירה את מבטה בינינו
שוב ושוב בזמן שבחנתי את פניו .הוא הביט בי בקור רוח .יכול להיות
שהוא תיכנן את זה? איך הוא הצליח?
"טוב ".קולה של פטריס משך את מבטי בחזרה אליה .עיניה בהקו
ושפתיה נמשכו בחיוך עליז ,כאילו היא ידעה משהו שאנחנו לא ידענו.
"כמה שזה נחמד".
"נחמד ",מילמלתי ולגמתי מכוס המים שהיתה על השולחן" .אז,
פטריס ,מאיפה ַאת ומר סקוט מכירים?"
"את מוכרחה לקרוא לו קיילב ".היא חייכה אליו בחיבה ,והוא חייך
