Page 110 - 14322
P. 110

‫‪ | 110‬סמנתה יאנג‬

‫בחזרה‪ ,‬מה שבילבל אותי עוד יותר‪" .‬קיילב הוא חבר טוב של האחיין‬
‫שלי‪ ,‬דנקן‪ .‬האחיין שלי והמשפחה שלו הם אלה שאנחנו משפצים את‬

                                           ‫ביתן האורחים בשבילם‪".‬‬
                    ‫התחלתי להבין‪" .‬המשפחה שלך מסקוטלנד‪".‬‬
‫"בדיוק‪ .‬ובדיוק סיפרתי לקיילב למה לא יכולנו לספק לו את‬
‫הפרטיות שבביתן האורחים בזמן השהות שלו‪ ,‬וקצת נסחפתי‬
‫כשדיברתי על העיצוב‪ .‬אבל העבודה שלך כל כך הרשימה אותי‪ ,‬אווה‪,‬‬
‫עד שחשבתי שכדאי שאכיר ביניכם‪ .‬קיילב הוא סמנכ"ל הכספים של‬

                               ‫'קוטו' בבריטניה‪ .‬נכון שזה מרשים?"‬
‫יכולתי רק לבהות בו בזמן שמיליון שאלות געשו במוחי‪ .‬יכול‬

       ‫להיות שקיילב באמת תיכנן את זה איכשהו? "מרשים מאוד‪".‬‬
‫שתיקה השתררה בשולחן‪ ,‬וקמט הופיע בין גבותיה של פטריס‪.‬‬
‫היא פתחה את פיה לדבר‪ ,‬אבל המלצר הופיע ועצר אותה‪ .‬ברגע שהוא‬
‫רשם את ההזמנות שלנו‪ ,‬פטריס המשיכה‪" ,‬לקיילב היה חדר ב'ארבע‬
‫העונות' ואכלנו ארוחת ערב‪ ,‬כשהוא סיפר לנו על אסון הר הגעש‬
‫הזה ששיבש את תוכניות הנסיעה שלו‪ .‬טוב‪ ,‬מובן שלא יכולנו לתת‬
‫לו להיתקע באיזה מלון לשבועיים‪ .‬זאת הוצאה מגוחכת כשיש לך‬
‫חברים לא רחוק משם‪ .‬נכון שהבית שלנו לא בתוך העיר‪ ,‬אבל הוא לא‬

                ‫רחוק — זאת רק נסיעה קצרה למשרדים של 'קוטו'‪".‬‬
‫הסתכלתי על קיילב וראיתי שהוא בוחן את כוס המים שלו‪ .‬למה‬
‫קיבלתי את הרושם שהוא היה מעדיף להישאר בבית המלון שלו?‬
‫ואם זה נכון‪ ,‬למה הוא מַרצה את פטריס? הרי זה משהו שרק מישהו‬

                  ‫שאכפת לו מרגשותיה של פטריס היה עושה‪ .‬הממ‪.‬‬
‫שוב נפלה דממה על השולחן‪ ,‬וראיתי את פטריס מקמטת את‬
‫מצחה בדאגה‪ .‬לא רציתי להרגיז אותה ולהיות גסת רוח לאורח שלה‪,‬‬
‫אז אמרתי‪" ,‬כבר שכרת מכונית כדי לנסוע ולחזור מוולסלי פארמס?‬

                                      ‫אני יכולה להמליץ על ֶחברה‪".‬‬
‫הוא הניד בראשו קלות‪" .‬דנבי הציע לי בטובו להשתמש במזראטי‬

                                                ‫שלו בזמן שאני פה‪".‬‬
‫כמעט צחקתי‪ .‬זה נשמע כמו דנבי‪ .‬הוא ופטריס היו מהאנשים‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115