Page 179 - 14322
P. 179
להילחם או לברוח |179
אבל כשפקחתי עיניים באיטיות ,כשמיצמצתי אל האור שהציף את
החדר ,הדבר הראשון שראיתי היה עיניו החיוורות של קיילב ,שננעצו
בי בסקרנות גלויה.
מיד נזכרתי בלילה .וכשזזתי מתחת לשמיכה ,הפעילות הפיזית
שלנו ניכרה בכאב הקל שהרגשתי בשרירים.
התנפלתי על המסכן בלילה.
לא שהוא התלונן .הוא בהחלט לא נשאר חייב.
בכל הכנ ּות ,משהו בי ציפה שאתעורר ואגלה שהוא נעלם ,כי
המחשבה שהוא יישן פה עוררה בו מלכתחילה אי־נוחות .אבל זה
ממש לא ניכר עליו באותו רגע .הוא שכב על הצד במיטה שלי ,נינוח,
רגוע לחלוטין ,והביט בי .לפתע תהיתי אם התעוררתי ממבטו על פ ַני,
ולא משמש הבוקר.
"הי ",אמרתי ,קולי צרוד משינה.
"בוקר ".הוא שלח את ידו והסיט את שערי מהפנים במחווה עדינה,
שגרמה לי להתכרבל עוד יותר לתוך הכרית שלי .זאת היתה הרגשה
נחמדה ,אבל הנחישות שלי מאמש לא נעלמה רק משום שהתעוררתי
כשמר סקסי מסיט שיער מהפרצוף שלי.
"מה השעה?"
"קצת אחרי תשע".
"הממ .תן לי שנייה ,ואקום להכין קפה .וארוחת בוקר ,אם מתחשק
לך".
"נשמע טוב .קחי את הזמן ".הוא השעין את ראשו על כף ידו,
המרפק הכפוף שלו נח על הכרית מתחתיו" .ספרי לי על ההורים שלך.
על ניק וג'מה".
נשימתי נתקעה בגרון בתגובה לדרישה הפתאומית" .קיילב —"
"אמרת כמה דברים שהדאיגו אותי ,אווה .בואי תרגיעי אותי".
קימטתי את מצחי .העובדה שהוא דאג לי הפתיעה אותי.
הוא ודאי ראה את הבלבול בפ ַני" .שנינו הבהרנו שמערכת היחסים
הזאת גופנית בלבד ,ואחרי הלילה אני משוכנע יותר מתמיד ,שאת
לא אחת מאותן נשים שאומרת שהיא שמחה שזה רק סקס אבל בעצם
