Page 281 - 14322
P. 281
להילחם או לברוח |281
לא תומך ,ושהוא לא טוב מספיק בשבילך .ואני יודעת שאת לא ידעת
שהוא מסוגל לעשות את זה ,הרפ .נשארת איתו ואמרת לעצמך שזה
קרה רק פעם אחת ,שהוא מסטול? לא .הקשבת לו כשהוא בכה לך
שהוא לא התכוון לפגוע בך? לא .התקשרת אלי שאבוא להוציא אותך
משם .את רוצה לחזור אליו?"
"אלוהים ,לא ",התיזה ומשכה את ידה מתוך ידי" .איזה מין שאלה
זאת?"
"זאת שאלה שהייתי צריכה לשאול כדי שתראי שאת לא לכודה
עם הבחור הזה במערכת יחסים אלימה מבחינה נפשית ופיזית .הוא
הראה לך ְלמה הוא מסוגל ,ואת עזבת אותו באופן חד־משמעי".
"לא רציתי שתתקשרי למשטרה .מה זה אומר עלי?"
"זה אומר שלא רצית שאנשים זרים יעלו זיכרונות מכוערים
מהעבר שלך .זה אומר שבסך הכול רצית ללכת משם ולהמשיך
בחיים שלך".
"ולתת לו לעשות את זה למישהי אחרת ",היא מילמלה ,ושנאה
עצמית ניבטה מעיניה.
"לא חשבת על זה באותו רגע ,מתוקה .ואף אחד לא יכול להאשים
אותך על זה".
"את יכולה .התייחסתי אלייך חרא רק כי עשית את הדבר הנכון".
דמעות התחילו לזלוג על לחייה.
התקרבתי אליה ,הנחתי את זרועותי על ברכיה ,ואז השענתי עליהן
את הסנטר" .כן ,וזה נמשך בדיוק יומיים .ובכל מקרה ,את יודעת שאני
מוכנה להיות שק האגרוף הרגשי שלך מתי שאת צריכה .בשביל זה יש
משפחה .כדי להיות טובים זה לזה ,להיות אדיבים ואוהבים תשעים
ותשע אחוז מהזמן ,ולסלוח זה לזה באחוז היחיד שמתייחסים אחד
לשני כמו חרא".
היא מחתה את לחייה ,אבל הדמעות המשיכו לזלוג" .נתתי לו,
אווה ",היא לחשה" .הייתי כל כך בש ֹוק עד שאפילו לא החזרתי לו.
ואז ...הדבר היחיד שחשבתי עליו זה מה יקרה אם מישהו יתקשר
למשטרה ,ואנשים יראו מה הרשיתי שיקרה לי .אז שתקתי וחטפתי.
