Page 278 - 14322
P. 278
| 278סמנתה יאנג
המחשבה לנסות לדבר איתה ,לגרום לה להיפתח אלי ,בזמן שאני
מוקפת בזוג לוטון וילדיהם נשמעה לי בלתי אפשרית — כי זה באמת
יהיה בלתי אפשרי.
חניתי בשביל הגישה שלהם לבית ,והרגשתי מגוחכת על כך
שליבי פעם בחוזקה .אחרי ארוחת הצהריים הקצרה שלי עם קיילב לא
נרגעתי ,וידעתי שלא אירגע עד שהרפר ואני ננהל שיחה כנה .היתה לי
הרגשה שנצליח לעשות את זה עכשיו ,משהיא נחה קצת.
"הי ,אווה ".ג'יליאן יצאה מדלת הבית אל המרפסת בדיוק
כשהקפתי את הגינה והגעתי למדרגה הראשונה.
"הי .מה שלומך?" שאלתי ועליתי במדרגות.
על פניה הופיע חיוך עייף שהפתיע אותי .בכל הפעמים שבילינו
יחד ,עור הברונזה של ג'יליאן תמיד זהר ,ועיניה החומות־ירוקות
בהקו באור שכמו תאם את הילת האנרגיה הבלתי מרוסנת שיש
לכל אתלט .היום עורה ומבטה היו עמומים .היא נראתה מותשת.
"יש לי שלושה ילדים ואורחת לוחמנית ,שפחות או יותר גרמה לי
לפחד מהרגע שבו הילדים שלי יהפכו למתבגרים .חוץ מזה ,אני
בסדר".
חלפתי על פניה ונכנסתי למבואה היפה של ביתם .מולי היה גרם
מדרגות רחב מעץ ,ובמרכזו שטיח אפור צר וארוך .לשמאלי היה סלון
רשמי עם פסנתר כנף בייבי בפינה .לימיני היה חדר משפחה גדול
עם ספה פינתית נוחה ,כורסה והדום ,שולחן קפה ,טלוויזיה והרבה
פיצ'פקס .בשני החדרים היה קמין גז מרכזי מזכוכית ,אבל אף אחד
מהם לא דלק מאחר שהיה זה חודש יוני.
"היא פשוט חסרת מנוחה ",עניתי לג'ליאן" .היא לא מתישה
בכוונה".
"אני יודעת ".ג'יליאן הינהנה" .ג'ייסון הסכים לתת לה לחזור
למטבח מחר".
"זה כנראה לטובה".
"אני מסכימה".
"הילדים בבית הספר?"
