Page 274 - 14322
P. 274

‫‪ | 274‬סמנתה יאנג‬

‫הדיף ריח של צבע טרי‪ .‬חלפנו על פני משרדים עד שיצאנו אל‬
‫חלל פתוח שהכיל שולחן ואזור המתנה‪ .‬מאחורי השולחן היתה‬
‫דלת משרדית גדולה עם לוחית כסופה ועליה המילים‪ ,‬קיילב סקוט‪,‬‬

                                                    ‫סמנכ"ל כספים‪.‬‬
      ‫לא יכולתי לעצור את הגאווה שהרגשתי‪ ,‬בו ובהצלחה שלו‪.‬‬
‫אליזבת ניגשה לשולחן ליד הכורסאות שבאזור ההמתנה‪ ,‬שם‬

                          ‫היתה מכונת קפה‪" .‬איך את שותה אותו?"‬
‫אבל לפני שהספקתי לענות‪ ,‬דלת משרדו של קיילב נפתחה‪ ,‬ומשהו‬
‫בחזי פירפר כשראיתי אותו‪ .‬הוא החזיק את הדלת פתוחה ביד אחת‬
‫והסתכל על האישה שעמדה בפתח הדלת — רגל אחת בחוץ ורגל אחת‬

                                                              ‫בפנים‪.‬‬
‫כשהיא הניחה לפתע את ידה על החזה שלו‪ ,‬גררתי את מבטי‬

                                  ‫מקיילב והסתכלתי עליה‪ .‬ונלחצתי‪.‬‬
‫אישה מושכת‪ ,‬מאוד גבוהה‪ ,‬עם שיער בלונד־פלטינה‪ ,‬והיא שלחה‬
‫לו חיוך פלרטטני‪ .‬היא לבשה חליפה דומה מאוד לשלי‪ ,‬אלא שקווי‬
‫המתאר שלה היו כשל דוגמנית‪ ,‬ורגליה נמשכו לנצח‪" .‬טוב‪ ,‬ההצעה‬
‫שלי עומדת בעינה‪ ",‬שמעתי אותה אומרת בקולה הצרוד‪" .‬אם אתה‬

            ‫צריך מישהו שיראה לך את בוסטון‪ ,‬נולדתי וגדלתי פה‪".‬‬
‫קיילב הינהן‪ ,‬ולשמחתי לא חייך אליה‪" .‬אני אזכור את זה‪ .‬בינתיים‬
‫אני רק צריך שתקדמי את הצוות שלך למקום שאת הגעת אליו‪ .‬אחרת‬
‫תצטרכי לנקות את השורות שלך‪ ,‬ג'ן‪ .‬יש לך עוד שבועיים‪ ,‬אחר כך‬

              ‫תצטרכי להיפטר מכל מי שעדיין מכביד על העבודה‪".‬‬
‫היא שמטה את ידה‪ ,‬אבל החיוך המרוצה הזה נשאר על הפרצוף‬

                                                ‫שלה‪" .‬זה לא יקרה‪".‬‬
‫"טוב‪ ".‬הוא העיף מבט לעברי‪ ,‬וכנראה כבר חש בנוכחותי שם‪ ,‬אם‬
‫לשפוט מהעובדה שהוא כלל לא נראה מופתע‪ .‬הר ּכ ּות הקלה שלפתע‬
‫התווספה לארשת פניו די מצאה חן בעיני‪" .‬דייט הצהריים שלי פה‪.‬‬

                                             ‫זה סוף הפגישה שלנו‪".‬‬
‫חייכתי אליו והעפתי מבט ב"ג'ן"‪ .‬היא העבירה מבט חשדני לכל‬
‫אורך הגוף שלי ומילמלה "כמובן"‪ ,‬ואז הלכה משם‪ .‬לא טרחתי לבדוק‬
   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279