Page 269 - 14322
P. 269
להילחם או לברוח |269
"תראו ,ג'יליאן ,ג'ייסון ,אני מעריכה את ההצעה ,אבל אני יכולה
לקחת חופש מהעבודה כדי להשגיח על הרפר".
"אני לא ילדה קטנה ",היא סיננה" .אווה ,תפסיקי להתייחס אלי
כאילו אני עשויה מפאקינג פורצלן".
זה כל מה שנדרש לגרום לי לאבד את הסבלנות .נשענתי בתקיפות
על המיטה מעליה ,והיא נסוגה לאחור בהלם מהתזוזה הפתאומית שלי.
"יש לך אנשים שאוהבים אותך ",אמרתי בקול צרוד ,נחוש" .תתמודדי
עם זה ותפסיקי להתנהג ככה".
היא בחנה את פני .מצב העין הנפוחה שלה השתפר קצת היום,
מאחר ששמנו עליה קרח בלילה" .יופי .הפסקת ללכת על קצות
האצבעות לידי .זה כל מה שרציתי".
התיישבתי באנחה על המיטה" .בין אם זה מוצא חן בעינייך או לא,
את צריכה להישאר במיטה עוד כמה ימים ,ואת צריכה שמישהו ישגיח
עלייך בעשרים וארבע השעות הבאות בהתאם להוראות של הרופאה.
ההתנהגות המחורבנת שלך לא תשנה את זה".
"טוב ,זאת התוכנית ",הכריזה ג'יליאן" .הרפר תישאר עם אווה
עוד לילה בזמן שג'ייסון ואני נכין את חדר האורחים שלנו בשבילה.
הרפר ,את יכולה להישאר אצלנו כמה זמן שתרצי".
"אני לא צריכה להישאר עם אף אחד .אני אשאר פה עוד לילה,
אבל אחר כך אני חוזרת הביתה".
"לא ,את לא ,וזאת פקודה מהבוס שלך ",ציווה ג'ייסון" .ג'יליאן
ואני נבוא לאסוף אותך מחר ".הוא הושיט לי את ידו" .יש לך מפתחות
לדירה שלה ,כדי שג'יליאן תוכל לארוז לה מזוודה?"
"הלו ,אני פה ,תפסיקו לדבר עלי כאילו שאני לא בחדר".
ג'ייסון התעלם ממנה .אני היססתי .המחשבה שלא אוכל לשים
עין על הרפר הפחידה אותי .וכאילו הבין את זה הוא לחש" ,נטפל בה
יפה".
"אבל הילדים?"
"חדר האורחים שלנו נמצא בצד השני של הבית .נוודא שהילדים
לא יפריעו לה".
