Page 270 - 14322
P. 270
| 270סמנתה יאנג
"הילדים יכולים להפריע לי אם הם ירצו ",הכריזה הרפר.
"זה תלוי בהרפר ".הסתובבתי אליה" .את רוצה להישאר פה או
אצל ג'ייסון? ולא ,הדירה שלך היא לא אופציה כרגע".
כעבור רגע שבמהלכו היא הזעיפה פנים אל כולנו ,היא נאנחה.
"בסדר .אני אהיה אצלכם —" היא החוותה בידה לעבר ג'ייסון וג'יליאן,
וליבי צנח.
ידעתי שהעלבון שהרגשתי מההחלטה שלה מגוחך ,אבל נעלבתי.
לא הצלחתי להגן עליה מפני וינס ,אבל קיוויתי לפצות אותה קצת
בכך שאטפל בה.
נאבקתי בדחף המטופש לבכות וקמתי מהמיטה" .מישהו רוצה
תה? קפה?" שאלתי ,וקולי נשמע מונוטוני אפילו לי.
למרבה ההקלה ,ג'ייסון וג'יליאן החליטו לא להישאר .הם לקחו
את המפתחות של הרפר ונסעו להתכונן לשהות שלה אצלם.
התיישבתי בכורסה בחדר השינה עם ספר .נתתי להרפר את הטבלט
שלי כדי שתוכל לצפות בסדרת טלוויזיה שהיא אוהבת בנטפליקס.
היא נרדמה לפני שהפרק הראשון הסתיים ,ואני כיביתי את המכשיר
והנחתי אותו על השידה שליד המיטה.
לזמן־מה לא יכולתי להתרכז בשום דבר מלבד בחברה הכי טובה
שלי .למען האמת ,תמיד ראיתי בה יותר אחות מחברה ,וההרגשה
התחזקה כשצפיתי בה ישנה .כל אותו היום בקושי דיברנו .הכרחתי
אותה לאכול ולשתות הרבה מים ומיץ תפוזים ,אבל מעבר לזה
התקשורת בינינו היתה מינימלית.
הכעס שלה עלי הכאיב לי ,אבל התמודדתי איתו .נאחזתי בתקווה
שרגשות הטינה שלה זמניים .שהיא צריכה מישהו לכעוס עליו מלבד
עצמה .מישהו שהיא יודעת שיקבל את זה בהבנה ,ועדיין יתמוך בה
בסופו של דבר.
מאוחר יותר באותו יום ,חרף האכזבה והחרדות שלי שלא אוכל
להשגיח עליה כל חמש שניות ,בכל זאת הוקל לי קצת כשהיא עזבה
עם ג'ייסון .אף על פי שהבנתי את ההיגיון מאחורי המניעים שלה,
המרירות שהיא הביעה כלפי פגעה בי.
