Page 266 - 14322
P. 266

‫‪ | 266‬סמנתה יאנג‬

             ‫עיניה האפורות־כחולות בערו בזעם בתגובה‪" .‬לא‪".‬‬
‫"אז איך את יכולה להאשים את עצמך במשהו שבכלל לא ידעת‬

        ‫שהוא מסוגל לעשות? הוא מסומם ודפוק‪ .‬זאת לא אשמתך‪".‬‬
‫"שתינו יודעות שברגע שהוא התחיל להגיד דברים שליליים על‬
‫העבודה שלי‪ ,‬וברגע שהתחלתי לחשוד שהוא משתמש בסמים‪ ,‬הייתי‬

                                               ‫צריכה לקום וללכת‪".‬‬
‫"היתה לך תקווה‪ ".‬לחצתי את הזרוע שלה‪" .‬רצית להאמין שהוא‬
‫ישתנה‪ .‬אין שום דבר פסול בזה‪ .‬וכשהבנת שהוא לא ישתנה‪ ,‬בחרת‬
‫לעזוב אותו‪ .‬זאת לא אשמתך שהוא תקף אותך בגלל ההחלטה הזאת‪.‬‬

                                                   ‫את מבינה אותי?"‬
‫הרפר הינהנה‪ ,‬אבל ההבעה האדישה שלה העידה שהיא עדיין לא‬

                                              ‫מוכנה לסלוח לעצמה‪.‬‬
‫בזמן שקיילב הזמין לנו מונית לדירה שלי‪ ,‬ג'יימי נסע בריינג'‬
‫רובר בחזרה לדירה של הרפר כדי להביא לה בגדים וכלי רחצה‪.‬‬
‫קיוויתי שהיא תסלח לי על הפלישה הזאת לפרטיות שלה‪ ,‬אבל לא‬
‫רציתי להוריד ממנה את העיניים רק כדי להביא לה פיג'מה משלה‪ .‬עד‬

           ‫שהגענו לדירה שלי‪ ,‬ג'יימי כבר היה שם עם כל החפצים‪.‬‬
‫היא בקושי הכירה בנוכחות שלו או של קיילב‪ ,‬ומאחר שהרגשתי‬
‫בחרדה שלה על כך שהם היו עדים לכל מה שקרה‪ ,‬הפקדתי אותה‬

           ‫במיטה שלי‪ ,‬והובלתי את שני הסקוטים המגודלים לסלון‪.‬‬
‫"הייתי מציעה לכם קפה — בעצם‪ ,‬לא‪ .‬הייתי מציעה לכם פאקינג‬
‫כליה על כל מה ששניכם עשיתם הלילה‪ ".‬חייכתי אליהם בעצב‪,‬‬

                           ‫בתודה‪" .‬אבל המצב שלה לא משהו‪ ,‬ו —"‬
‫"את צריכה שנלך‪ ",‬קיילב קטע את דברי והניד בראשו כדי להרגיע‬
‫אותי‪" .‬אנחנו מבינים‪ .‬נשאיר אתכן לבד‪ .‬אבל תתקשרי אלי אם‬
‫תצטרכו משהו‪ ".‬הוא נישק את מצחי‪ ,‬נשיקה מתוקה‪ ,‬עדינה‪ ,‬והנחתי‬

                                       ‫את ידי על החזה שלו בתודה‪.‬‬
‫ג'יימי הפתיע אותי ועטף אותי בחיבוק גדול‪ ,‬אבל התאוששתי‬

                    ‫במהירות‪ ,‬חיבקתי אותו בחזרה ולחשתי לו תודה‪.‬‬
‫אחרי שהם הלכו וקיילב כבר לא היה לידי‪ ,‬הרגשתי ריקנות שלא‬
   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271