Page 272 - 14322
P. 272
25
בבוקר למחרת בקושי הצלחתי להתרכז בעבודה מרוב מחשבות על
הרפר ועל הסקוטי שנכנס בסערה לתוך חיי והפך אותם על פיהם.
הרפר לא ענתה להודעות ששלחתי לה ,אז נאלצתי להתקשר לג'ייסון
כדי לקבל עדכון ,וזה הרגיז אותי.
"היא בסדר ",הוא הבטיח לי.
"יופי .אני חייבת לחזור לעבודה .אקפוץ הערב סביב שבע,
בסדר?"
"אני אהיה במסעדה ,אבל ג'יליאן רוצה שתישארי לארוחת ערב".
"מאה אחוז ,תודה".
ניתקתי את השיחה ,והרגשתי דחף להתקשר לקיילב ולספר לו כמה
נפגעתי מהזעם הלא הוגן של הרפר .אבל שיחה לא תספק אותי.
סימסתי לו לפני שאספיק להתחרט על זה.
פנוי לצהריים?
התשובה הגיעה מספיק מהר.
קיילב :לארוחת צהריים מהירה ,כן .אפשר במשרד שלי? ?12:30
חייכתי ועניתי לו שאהיה שם.
כעבור זמן קצר נכנסתי לבניין הגרניט הגבוה ברובע המסחרי