Page 280 - 14322
P. 280

‫‪ | 280‬סמנתה יאנג‬

‫מהספר שקראה ונאנחה בדרמטיות‪ .‬מפרק ידה השבור נח בחיקה‪,‬‬
‫והעוויתי את פני למראה הגבס‪" .‬חשבתי שתבואי רק יותר מאוחר?"‬
‫סגרתי את הדלת מאחורי ושמטתי את התיק שלי על המיטה‪.‬‬
‫עקפתי את הרהיט ונעמדתי מולה‪ .‬מצב העין השמאלית שלה השתפר‬
‫בהרבה‪ ,‬אם כי האזור החבול סביבה עדיין היה כהה מאוד‪ .‬הנפיחות‬
‫באף ירדה‪ ,‬והתפרים הקטנים ברקה ובגבה נראו נקיים ומסודרים‪ .‬גם‬
‫החתך בשפה לא נראה כל כך נורא‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬הבטן שלי התהפכה‬
‫בתגובה לראיות הפיזיות של מה שהיא עברה‪" .‬אנחנו צריכות לדבר‪".‬‬

                     ‫"אני לא רוצה לדבר‪ ",‬היא ענתה בעקשנות‪.‬‬
‫"את תדברי איתי‪ .‬אנחנו נדבר‪ ".‬ירדתי על ברכי וסידרתי את‬
‫החצאית שלי מסביב להן‪" .‬אני אתחיל‪ ".‬פתחתי באנחה רועדת‪,‬‬
‫וראיתי את הרפר מקמטת את מצחה אל מול הלחץ שלי‪" .‬אני מרגישה‬
‫אשמה שלא לחצתי עלייך יותר לזרוק את וינס‪ .‬ואני מרגישה אשמה‬
‫שבכלל לחצתי עלייך‪ ,‬כי אני דואגת שהספקות שהיו לי לגביו רק‬
‫מעצימים את רגשות האשמה שלך‪ .‬והעובדה שאת בכלל מרגישה‬
‫אשמה מבהילה אותי‪ ,‬כי את לא אשמה במצב הזה‪ .‬כולנו בטחנו באדם‬
‫הלא נכון בשלב כלשהו בחיים שלנו‪ ,‬הרפ‪ .‬זה קורה‪ .‬זה חרא‪ ,‬אבל זה‬

              ‫קורה‪ ,‬ואנחנו חייבות ללמוד לוותר לעצמנו לפעמים‪".‬‬
‫הרפר הביטה בי בזעף‪" .‬וואו‪ .‬קפצת ראש ישר לתוך הקטעים‬

                                                      ‫הטובים‪ ,‬מה?"‬
‫"אל תעשי את זה‪ ".‬שלחתי את ידי ליד הבריאה שלה ומשכתי‬
‫אותה משולי הספר‪" .‬זאת אני‪ .‬אווה‪ .‬אל תחשבי שאת יכולה להתחבא‬

     ‫מאחורי ציניות‪ ,‬ושאני לא אבין מה את עושה‪ .‬תהיי כנה איתי‪".‬‬
‫היא הסיטה את מבטה בתנועה חדה וחשקה את שפתיה‪ .‬ואז‬

                        ‫הרגשתי אותה לוחצת קלות את ידי‪" .‬אני‪"...‬‬
        ‫המתנתי בסבלנות שהיא תמשיך‪ ,‬וגם לא ממש בסבלנות‪.‬‬
‫הרפר בלעה רוק‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬באיטיות‪ ,‬גררה את מבטה בחזרה אל‬
     ‫עיני‪" .‬אני לא מאמינה שנתתי למישהו לעשות לי את זה‪ .‬שוב‪".‬‬
‫"זה מאוד שונה‪ ",‬אמרתי מיד‪" .‬אני לא ידעתי שווינס מסוגל‬
‫לעשות את זה‪ .‬פשוט חשבתי שהוא חיקוי עלוב של כוכב רוק וחבר‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285