Page 338 - 14322
P. 338
| 338סמנתה יאנג
תיק הלקוח עם התמונות והמידע לצד פנקס רישומים .היה לי חשוב
מאוד להעסיק את המוח שלי ,ואם כי בדרך כלל חיכיתי לראות את
ה ָמקום במו עיני לפני שהתחלתי לצייר ,החלטתי להתחיל להעלות את
הרעיונות שלי מבעוד מועד.
עד מהרה שקעתי בציורים שלי ,עד ששכחתי איפה אני .הכיסא
שלי זז קצת ,והבנתי שהאדם שיושב בכיסא ליד המעבר הגיע.
לא טרחתי להרים את מבטי ,אבל הרגשתי את חום הגוף שלו .עם
זאת ,בזמן ששירטטתי את הרעיונות שלי למטבח ,ניחוח משכר
של בושם מוכר חילחל אל חושי ,והעיפרון שלי נעצר על הדף
בחריקה.
לא.
לא יכול להיות.
הפניתי את ראשי ימינה באיטיות ,כנראה מפני שפחדתי שזה הוא
ופחדתי שזה לא הוא .כל האוויר נטש את ריאותי כשראיתי את קיילב
סקוט יושב לידי .הוא הביט בי ברוך וחיבה כה עזים ,עד שהתכווצתי
בכאב לנוכח מבטו .קיילב היה לבוש כרגיל בחולצת טריקו ומכנסי
ג'ינס ,כך שכל הקעקועים שלו היו חשופים .העדפתי אותו ככה,
החלטתי סוף־סוף .הוא אמנם נראה לוהט בחליפות ,אבל ככה הוא
נראה כשפגשתי אותו לראשונה ,ומראה האופנוען הלם אותו יותר
מחליפות של ארמני .כל הכמיהה והאובדן שהרגשתי התחדדו באותו
רגע ,כשהוא היה מולי .באופן מוזר ,כאב לי עכשיו יותר משכאב לי
כשלא ראיתי אותו.
"איך?" לחשתי ,מפני שלא ידעתי מה עוד לומר .הייתי כל כך
מבולבלת.
מה הוא עושה פה?
זווית פיו התעקלה מעלה בחיוך מושך" .אני מכיר מישהו".
זה לא הבהיר לי את המצב בכלל .קיילב פה .יושב במושב לידי.
ואין לי מושג איך הוא עשה את זה .אבל מעבר לכך ,רציתי לדעת
למה הוא פה.
"למה?"
