Page 340 - 14322
P. 340
| 340סמנתה יאנג
"אני כבר לא בורח ,וי יין .אף פעם ,לא ממך .ואני מצטער
שאי־פעם ברחתי".
שמעתי את הכנ ּות בקולו ,והרמתי את ידי אל פניו .הרגשתי את
העקצוץ המוכר של זיפיו תחת כף ידי ,והתקרבתי אליו.
הוא התקרב אלי.
הנשיקה שלנו היתה עמוקה ,עדינה ,מלאה כמיהה תהומית.
זה היה מאוד לא ב ָמקום בטיסה ,אבל לא היה לי אכפת.
כשהתנתקנו זה מזה ,נאנחנו רכות זה אל פיו של זה .דמעות אושר
עלו בעיני" .זה באמת קורה?"
"זה באמת קורה".
"אתה שונא לטוס ",מילמלתי בלי משים.
"כן .אבל את פה להסיח את דעתי".
חרף האופוריה וההקלה שהציפו אותי ,בתוכי עוד הרגשתי חלשה
מאי־ודאות .קיילב כנראה חש בזה ,מפני שהוא הדביק נשיקות רכות
לאורך הלסת שלי עד שהגיע לאוזני ,שם לחש" ,עכשיו את שלי לנצח,
וי יין".
התאמצתי לכבוש את הדמעות שמילותיו העלו בעיני והידקתי את
אחיזתי בו" .ואתה שלי".
הוא הרים את ראשו ,הביט עמוק לתוך עיני והינהן.
הוא היה שלי.
חייכתי .חיוך רחב ומאושר .בתמורה הוא העניק לי חיוך רחב
משלו .נגעתי בשפתיו באצבעותי ולחשתי" ,אתה צריך לעשות את
זה יותר".
"יש לי הרגשה שאני אעשה את זה יותר מעכשיו והלאה".
הסתכלנו זה על זה ,גמענו כל פרט קטן זה בפניו של זה ,אבל הרגע
נגמר כשהדייל שאל אם נרצה משהו לשתות .ביקשתי שתי כוסות
שמפניה והכרחתי את קיילב להשיק איתי כוסות" .אנחנו חוגגים".
"אני יכול לחשוב על דרך טובה יותר לחגוג".
"כן?" זיהיתי את הבעת הפנים שלו .הוא עמד להגיד משהו זי ָמתי,
ואני אעמיד פני מזועזעת אף על פי שאיברי הנשיים יעקצצו בעונג.
