Page 351 - 14322
P. 351
להילחם או לברוח |351
"הוא לא נראה מאושר ",לחשתי לפתע.
קיילב הידק את אחיזתו בי בתגובה" .קווין ",ענה לי ,וקולו הצרוד
התחכך בשם כמו נייר זכוכית" .הוא היה התאום של ג'יימי .ג'יימי היה
איתו ברכב כשקווין איבד שליטה".
דבריו דקרו את ליבי .לפתע המרירות שראיתי בעיניו של ג'יימי
היתה הגיונית.
אף על פי שקיילב לעולם לא יתגבר באמת על מה שקאריסה
עשתה — והעובדה שלא יכולתי לתקן את הנזק הכאיבה לי — המרירות
בעיניו שככה .האהבה שלנו כירסמה בה יותר ויותר עם כל יום שחלף.
זה נשמע קיטשי? אולי .אבל זה יפהפה ,וזאת האמת.
עם זאת ,המרירות של ג'יימי נשארה בתוכו ,ועכשיו ידעתי למה.
"הלוואי שיכולנו לעשות משהו בשבילו ",אמרתי .ליבי כאב על
אחיו.
"טוב ...אפשר רק לקוות שיום אחד הוא ימצא אווה משלו".
אהבה פרצה מבעד לכאב האו ֵהד שבליבי .הצד הרומנטי של קיילב
כבר לא הדהים אותי .הוא הראה לי יותר ויותר ממנו בכל יום — את
מי שהוא היה לפני קאריסה .את מי שהוא נהיה שוב" .אנחנו נישאר
במיטה הזאת עד אחת ".נישקתי אותו ונצמדתי אליו.
"שוב?"
נישקתי את הלסת שלו .הזיפים דקרו ודיגדגו את שפתי" .אני
אסחט ממך את כל המיץ ,קיילב סקוט ",גירגרתי ,ונשכתי את תנוך
האוזן שלו.
"תעשי לי מה שתרצי ,וי יין ".הוא כרך את זרועותיו סביבי ,כרך
אותי אליו ולחש לי באוזן" ,כל סנטימטר ממני שלך".
