Page 347 - 14322
P. 347
להילחם או לברוח |347
להתעצל יחד ,ועד כה זה היה מופלא" .תן לי עוד אחת .הפעם משהו
שאני באמת יכולה לנחש".
"מה שנועד לך לא יעבור לידך ",הוא ענה ,ושלח את ידו כדי
להעביר את אצבעו בעדינות מכתפי במורד הזרוע שלי.
חשבתי על המשמעות המילולית כשהתמוססתי תחת מגעו,
והתחוור לי שזאת לא עוד סתם ִאמרה שהוא רצה שאנחש ,אלא משהו
שמשמעותי לנו" .מה שנועד לך לא יעבור לידך".
"מה המשמעות?"
נזכרתי באמרה דומה" .מה שנועד לקרות יקרה".
קיילב הינהן ,מבטינו התלכדו ,והרגשתי חסרת נשימה לנוכח
האהבה שנצצה בעיניו" .רו ָאה ,ניחשת נכון".
"נועדנו להיפגש באו'הייר ",לחשתי ,ורגשות הציפו אותי .מפני
שאף על פי שזה מה שחשבתי אז ,לא התעמקתי בעובדה שכל הזמן
נתקלנו זה בזה בכל מקום" .נועדנו לשבת יחד במטוס .זה לא היה רק
צירוף מקרים .העובדה שאתה מכיר את פטריס ,שהתארחת אצלה,
שהיא הלקוחה שלי ,החברה שלי ,והפגישה שלנו ב'קנטרברי' בדיוק
כשרציתי לגמור את זה .הכול נועד לקרות".
הוא התרחק מהכרית ,השכיב אותי בעדינות על הגב ונשען על
זרועותיו מעלי .פישקתי את רגלי ,ליטפתי את גב השוק שלו בכף
רגלי ,והרגשתי ניצוץ תאווה בוער בי" .את באמת מאמינה בזה?"
"לא האמנתי בגורל עד שפגשתי אותך ",עניתי בכנות.
קיילב בחן אותי בהרהור וכמו גמע כל תו בפני" .לא בטוח שאני
מאמין שזה גורל".
קימטתי את מצחי" .לא?"
"הטיסות אולי ,כן ,ואני מניח שזה היה צירוף מקרים לא קטן אצל
פטריס .אבל כשהיא אמרה לי את השם שלך ,יכולתי פשוט להתעלם
מהעובדה שהיא מכירה אותך ולהמשיך בענייני .לא עשיתי את זה .אני
רדפתי אחרייך .מאותה נקודה והלאה הכול היה בידיים שלנו ,אווה.
בכל פעם שאחד מאיתנו הרים ידיים ,השני לא ויתר .אני יודע שאת
חושבת שנלחמת עלינו יותר ממני ,ואני לא אומר שזה לא נכון — אם
