Page 70 - 13422
P. 70
70תומס אריקסון|
להסעיר אותם יתר על המידה .הם אינם חסרי רגישות לחלוטין ,רחוק
מכך ,אבל הם מבחינים בין ָד ָבר לאדם.
נתקלתי בדוגמה לכך בארגון שעבדתי עמו לפני כמה שנים .אחד
מראשי המחלקות שם היה לא רק אדום אלא גם קצת צהוב ,אבל
התכונות האדומות היו חזקות דיין ליצור את המצב הבא:
אחד הצוותים עבד בתפוקה נמוכה .המשמעת בו היתה רופפת
ומ ּוסר העבודה ירוד .אנשים הלכו ובאו כאוות נפשם ,הפסקות צהריים
היו ארוכות ,היתה הרבה גלישה פרטית ברשת האינטרנט בשעות
העבודה ,ורק מעטים מחברי הצוות לקחו עליהם אחריות מעבר
לחומר המונח על שולחן העבודה שלהם .ראש הצוות ניסה לקחת את
העניינים בידיים כמה פעמים ,אבל לא הצליח בכך .הצוות לא עמד
במטרות ,ולאורך זמן .מתוך שמונה צוותים דומים ,הצוות הזה היה
בלי ספק הגרוע ביותר.
מה הייתם עושים אם הייתם ראש המחלקה? ודאי הייתם מספקים
משוב כלשהו .וזה מה שקרה .ראש המחלקה זימן אליו את ראש הצוות
בשעה אחת־עשרה בבוקר בערך ונתן לו משוב על מידת ההצלחה שלו
עם הצוות .המשוב היה בעיקר שלילי .כל דבר אחר היה נשמע מוזר.
מאחר שאני הוא מי שפתר את הקונפליקט בסופו של דבר ,אני יודע
שהמשוב היה בתחילה מאוזן למדי .הבוס הביע את דעתו על ההישגים
הירודים של הצוות וביקש הצעות לשינוי .אבל מאחר שראש הצוות
בעיקר אמר שזאת לא אשמתו ושהוא אינו אחראי להתנהגות הגרועה
של הצוות ,לא עבר זמן רב עד שהבוס התעצבן .בסופו של דבר הוא
נזף כהוגן בראש הצוות והטיל ספק בכישוריו .אפשר היה לשמוע את
השיחה במסדרון .הוא גער בראש הצוות ,אם כי עשה זאת רק בגלל
הסירוב של האחרון להקשיב לטיעון אובייקטיבי .הבעיות עם הצוות
ניכרו לעיני כול ,אבל הוא לא התמודד עמן.
התגובה של ראש הצוות היתה קלה לחיזוי .כל האוויר יצא ממנו
כמו מצמיג מנוקב .הוא קם מכיסאו ונראה כמי שמבין שיהיה עליו
לעזוב את החברה אם דברים לא ישתנו .ואז ,כשידו היתה מונחת על
ידית הדלת ,בדרכו החוצה אל מבטיהם המשפילים של כל עמיתיו
