Page 80 - 13422
P. 80
80תומס אריקסון|
בחברה שעבדתי בה לפני כעשור היה לנו משהו שנקרא "מדיניות
של שולחן נקי" .את המדיניות הזאת הנהיג המנכ"ל האדום־צהוב
שלנו ,והמשמעות הפשוטה שלה היתה שסילקנו כל עקבות לעבודה
שלנו כשקמנו מהשולחן בסוף היום .היו יועצים רבים יותר משולחנות,
כך שאפשר היה לעשות זאת רק אם לא "העמסנו" יותר מדי על
השולחן .אם לפעמים נעשה קצת צפוף מדי במשרד ,המנכ"ל נהג
לומר ש"עכשיו יש לכם בעיה ,אבל לא הבעיה שאתם חושבים .למה
אתם בכלל כאן?" (יועצים ,ברוב המקרים ,רווחיים יותר כשהם בחוץ
עם לקוח ,ולא כשהם יושבים במשרד).
מבחינתי לא היה בכך שום קושי .למרות שמץ של צהוב שיש
בפרופיל שלי ,מעולם לא היו לי דברים רבים במיוחד על השולחן.
חוץ מזה ,אני אוהב סדר ואני נוהג להניח דברים במקומם .הסיבה
לכך היא אולי שיש גם הרבה כחול בפרופיל שלי ,וכוח מניע אסתטי
שגורם לי להרגיש טוב יותר כאשר הדברים סביבי נאים ומסודרים
ונקיים .אבל היועצים הצהובים חשבו שהמנכ"ל עשה טעות גדולה
עם "מדיניות השולחן הנקי" שלו .הם לא הבינו מה הטעם לסדר
אחרי עצמם .הרי בכל מקרה ,תכף הכול יתבלגן מחדש! והכלל
שלפיו אין להניח חפצים אישיים על השולחן? למה לא? יש תמונות
רבות של הילדים ושל מכוניות מרוץ ,ואיפה ישימו את כולן אם לא
על השולחן? להוציא מקרים ברורים מאליהם ,אנשים צהובים פשוט
לא רואים בלגן .אין להם צורך למצוא דברים באותו מקום .אני יכול
להבטיח לכם דבר אחד :לא היה קל להנחיל את "מדיניות השולחן
הנקי" ולשמור עליה.
מצד שני — מעטים היו האנשים שהצליחו לסגור עסקאות טובות
כה רבות כמו היועצים הצהובים .הם התרוצצו כל הזמן לכאן ולכאן,
והטלפונים היו בשימוש בלתי פוסק .אם מישהו יודע לפתוח דלתות
ולשכנע לקוחות בפתרונות המטורללים ביותר ,אלה הם הצהובים.
לעתים קרובות למדי כישרון הדיבור שלהם פשוט שותל את מקבלי
ההחלטות של הלקוח במקומם .הם ְמתקשרים מצוין ומפליאים
להשתמש בקלות במילים הנכונות .כל דבר שטיפוס צהוב אומר
