Page 209 - 16222
P. 209
מפלצת בעיניו ׀ 209
אני מנשקת את הצלקת הגדולה ביותר ,לא רחוק מליבו ,ומביטה
שוב בעיניו.
"איבדתי את החיים שלי ",הוא לוחש" .ואז כמעט מתתי".
אני רוצה לשאול אותו מה ההבדל ,אם הלב שלו עדיין פועם ,כיצד
ייתכן שהוא איבד את חייו ,אבל המבט שהוא נועץ בי גורם לי לעצור,
משתיק אותי לפני שאני אומרת יותר מדי .מעולם לא ראיתי אותו
פגיע כל כך .עיניו כהות ,כל כך כהות ,עד שדומה שהוריקן עומד
לפרוץ בתוכו.
אני תוהה איך הוא שורד את סערת הרגשות הזאת.
אבל אני לא שואלת .אני לא חושבת שיש לו תשובה .אני רק כורכת
את זרועותיי סביבו כשהוא מנשק אותי .נאז משכיב אותי על המיטה,
זז כך שאני שוכבת לידו .זה מתוק .ידיו מסירות את בגדיי בעדינות,
והוא חוקר את עורי החשוף בקצות אצבעותיו .עצבות מעודנת כמו
עוטפת כל תנועה שלו .הדחף הפתאומי לשפר את ההרגשה שלו מציף
אותי.
אני רוצה שהוא יצחק שוב.
אני רוצה לשמח אותו.
אני רוצה שהוא יהיה שמח איתי.
"תגיד לי איך אתה אוהב את זה ",אני לוחשת ומנסה לעמעמם
את הלחץ שאני מרגישה מקולי" .אתה יכול להיות קשוח איתי .אני
אאבק בך".
הוא מחייך בתגובה ומסיר את שאר הבגדים שלו ,מזיז אותנו שוב
כך שהוא מעליי.
"בפעם הבאה ",הוא אומר" .הלילה לא נועד למשחקים".
"אז למה הוא נועד?"
"לאהבה".
הוא חודר אליי באיטיות ,שפתיו פוגשות שוב את שפתיי כשמשקל
גופו לוחץ עליי .זה איטי ומתוק .עונג מוחלט ,ללא טיפת כאב.
הוא עושה איתי אהבה.
רגליי נכרכות סביב מותניו כשהוא נע בתוכי ,ממלא אותי לגמרי
