Page 57 - 16222
P. 57
מפלצת בעיניו ׀ 57
"אם את רוצה שאעצור ,תגידי ",הוא אומר" ,ואני אפסיק".
"אנחנו צריכים "...קולי בוקע בלחישה מתוחה" .כלומר ,אנחנו
צריכים מילת ביטחון או משהו?"
צפיתי בסרטים ,קראתי ספרים ,אני לא בטוחה עד כמה הגבר הזה
קינקי.
הוא עוצר ,חצי בתוכי ,מרים את ראשו ומביט בי בגבה מורמת.
אני רואה את הניצוץ בעיניו ,את השעשוע ,השאלה שלי מסקרנת את
המפלצת" .את רוצה שתהיה לנו מילת ביטחון?"
"אני ,אה ...אני צריכה אחת?"
דומה שהוא שוקל את זה לרגע ,כשחצי ממנו בתוכי ,ואז מנענע
את ראשו וחודר אליי ,קצת חזק יותר הפעם ,ונשימתי נתקעת בגרוני.
"לא הפעם ",הוא אומר וכובש חיוך" .פשוט תירגעי ,קאריסה".
אני מנסה.
לעזאזל ,אני מנסה.
אבל ברגע שאני מתחילה להירגע ,נאז נכנס לקצב ,מרים את רגליי
וחודר עמוק .אני נשנקת ,ידיי עוברות בשיערו ,התלתלים העדינים
רכים להפליא ,והוא מתכופף ומנשק אותי .עם שפתיו על שלי ,הוא
חודר אליי בחוזקה ,כה חזק עד שהוא כמעט עוצר את נשימתי .קולות
לא טבעיים חומקים מתוך גרוני והוא בולע אותם בשקיקה בנשיקתו,
מגביר את הקצב ,מוציא ממני עוד קולות.
פעם.
אחר פעם.
אחר פעם.
תהיתי לגבי זה כשהוא שאל אם אי פעם הייתי עם גבר ,אבל רק
כשהוא בתוכי ,כשהוא נע לעומתי ,זרועותיו כרוכות סביבי ,אוחז
בי כה חזק עד שאני בקושי מצליחה לנשום ,מזיין אותי כה חזק
עד שאני בקושי יכולה לחשוב ,רק אז אני מבינה כמה הפסדתי .כל
דבר שקדם לרגע הזה היה משחק ילדים ,הגבר הזה משחק בליגת
המקצוענים.
הוא מזיין אותי כאילו הוא מתכוון לזה ,כאילו הוא זקוק לזה,
